יום שני, 25 בפברואר 2013

אודות


"...לעולם אל תפחד לעשות את הדבר הנכון, כאשר רווחת אדם או בעל חיים עומדת על כף המאזניים. סנקציות החברה מתבטלות מול הנזק שאתה גורם לנפשך כאשר אתה מפנה מבטך הצידה...".   מרטין לותר קינג

***

הטרגדיה שלי ושל משפחתי, הנשלטים על ידי תעשיית רצח ממסדית שטנית, היא הטרגדייה של רבבות קורבנות כמונו, המובלים כשה לטבח, ואינם מבינים מדוע זה מתרחש עליהם.
 
ואלה הסימנים שאמורים להדליק אצלכם נורה אדומה:
  • אם אתם חווים דפוסים חוזרים על עצמם של התעללויות מסוגים שונים.
  • אם אתם חשים שחייכם נשלטים בכל תחום... עבודה, משפחה, חברים, שכנים, קריירה, בני זוג והכל...
  • אם אתם חשים שכולם פועלים נגדיכם, לרבות בני משפחה וחברים קרובים...
  • אם נותני שירותים באופן גורף, כמו, שיפוצניקים, רופאים, עורכי דין וכדומה, מסרבים לתת לכם שירות, או שבמסווה של מתן שירות הם גורמים לכם נזק פיזי, כספי, או פגיעה בחסרי הישע שאתם מטפלים בהם, כמו ילדים ובעלי חיים... 
  •  אם אתם חשים כי משפחתכם מתנתקת מכם ואתם מבודדים גם מחברים,...
  •  אם אינכם מתקבלים לכל עבודה... או שאתם מועסקים רק בעבודות זמניות... ואינכם יכולים להגיע לעצמאות כלכלית מאחר ומערימים עליכם קשיים בלתי הגיוניים... 
  •  אם אתם מוצאים עצמכם מתמודדים עם עוני בלתי הגיוני, כאשר אתם מוכנים לעבוד בכל עבודה.
  • אם אתם חווים אלימות מתממת, בכל זמן ומקום, ללא כל סיבה,
  • אם רשויות אכיפת החוק אינם מטפלים בתלונותיכם, וחמור מכך, הופכים אתכם לתוקפים.. ואם אתם פוגשים בבית המשפט שופטים שעושים תפקידם כלי שרת בידי בעלי הדין שנגדיכם,
  •  אם אתם חשים שכולם קשרו נגדיכם, ואין לכם מושג ירוק מדוע ולמה... וכל זכויותיכם המולדות והחוקיות נרמסות על ידי הרשויות שאמורות להגן עליכם, 
  • אם אתם חשים שאתם מוטרדים על ידי מעקבים,
  • ואם אינכם יכולים לעשות דבר כדי לצאת מהלופ הזה ולנהל חיים כאחד האדם...
      גם אם אתם מזהים רק חלק מהסימנים הנ"ל, יתכן מאוד שאתם קורבנות של תעשיית הרצח הממסדית, העושה את הונה מרצח נקי של קורבנות תמימים כמוכם למטרת השתלטות על רכושם..
 
כאן הייתי מציעה לכם לבצע חקירה פרטית כדי לחשוף רכוש משפחתי וכל דבר הקשור בבני משפחתכם... אלא, שאין זו הצעה טובה, גם שהיא האופציה היחידה שעומדת לכם... מאחר, וכל חברות החקירות מתפרנסות מהפשע הזה, וכל חברת חקירות שתפנו אליה, או שתסרב לקבל את העבודה, או שתגבה מחיר מופרז ולא תספק לכם את המידע שביקשתם, ובכל מקרה, תשתמש בכם כדי להעביר מידע לגורמי הפשע המממנים את חיסולכם ועל כך היא תתוגמל באופן שישתלם לה לבגוד בכם כלקוחות.
 
הצעד הראשון שלכם במאבק נגד הפשע הזה, הוא להבין, שכל המתרחש עליכם אינו יד הגורל, אלא, יד אדם זדונית מכוונת, ושהפשע הזה ממומן על ידי בעלי עניין, שמתכננים להרוויח מחיסולכם.. 

כ"כ חשוב שתבינו, שפעילות פלילית זו עולה הרבה מאוד כסף, מיליונים רבים. ואם משתלם למישהו להוציא מיליונים רבים כדי לחסל אתכם, אז אתם בעלים של נכסים ששווים מיליארדים ואינכם יודעים על קיומם.

 כמו כן, חשוב שתדעו, שאותם גורמי פשע, דחפו אתכם לעוני, כי אדם עני עסוק כל הזמן בהישרדות ולא מתפנה למאבקים, אך גם אין לו את האפשרות לשכור שירותי הגנה... לכן חשוב לכל קורבן להבין, שהוא חייב להיות הכוח שיגן על עצמו וינצח את הפשע הענק הזה.. (דויד וגוליית)

 
מי הם הקורבנו:
  • ניצולי שואה שקיבלו פיצויים מגרמניה, 
  • אוכלוסיות ותיקות, שרכשו אדמות בראשית המדינה, בעיקר התימנים.
  • היום התווספו אוכלוסיות מוחלשות בקיבוצים המופרטים, שהחברים החזקים חומדים את חלקם ברכוש המשותף.

 
 

המכובדים במערכת הרווחה ובריאות הנפש

ברשומה זו תיחשף הזרוע השטנית ביותר של "תעשיית הרצח", המכובדים במערכת הרווחה ובריאות הנפש...


השיטה - עו"ד אלדד יניב נפגש עם ג'קי אדרי, אחד מקורבנותיו, והנושא שעל הפרק: מפעלי ים המלח והאחים עופר

אלדד יניב מתאר את תוכן הסרטון כך:
"...על מה שעוללתי לג'קי אדרי, הגיבור הישראלי שלי, ועל התיקון שלנו... מחזירים את ים המלח מידיהם של החים עופר...". 
 



להלן תמלול הסרטון


כתוביות:   
בשנת 2004 נשכר עו"ד אלדד יניב ע"י עידן עופר "הבעלים" של ים המלח, לחסל את ג'קי אדרי, מי שחשף את תנאי העסקה של עובדי הקבלן בים המלח.
 
אדרי פוטר מיד
 
בפגישה נכחה גם מירב דוד, מספר שתיים במפלגת "ארץ חדשה"
 

עו"ד אלדד יניב (פותח ומספר): "...פעם ראשונה שנתקלתי בג'קי, הגעתי לבאר שבע לכנס אחרי השריפה, אחרי האסון שהיה בכרמל... הגענו עם חיים קליין, הניצב, לדבר לנהל מאבק נגד הממשלה, שהפקירה את האזרחים... חיים אומר לי, אתה מכיר את ג'קי?... אומר לו, לא מכיר את ג'קי, מה לי ולג'קי?... ולוחץ לו את היד... ככה היד נשארת באוויר...

מירב דוד (מס' 2 במפלגת ארץ חדשה): והשם לא מצלצל לך מוכר?

עו"ד אלדד יניב: איך מוכר? לפני שנייה אמרו לי תכיר את ג'קי אדרי... איך יצלצל לי מוכר?... מה לי ולג'קי אדרי? הוא גר בדימונה, אני גר בתל-אביב, מה לי ולו? (וממשיך לספר):
...נכנסים פנימה לאולם, מתחיל האירוע... מתחילים כל מיני אנשים לדבר... ואז עולה ג'קי... עולה ג'קי ומדבר על האחים עופר... המאבק שניהלו נגדו האחים עופר... הרגו אותו... כתשו אותו... האנשים מתחילים לבכות באולם... ואני שואל עצמי, מי זה הבנאדם הזה... אלוהים אדירים, מי זה הג'קי אדרי הזה?... ואז אני עושה בסמארטפון שלי "ג'קי אדרי" ואז אני מסתכל על תוצאה ראשונה... שנייה, כוס אחתק, ואז אני רואה... אני אומר, זה ג'קי אדרי... זה הבן אדם, שאני, כשהייתי הקונסיליירי של משפחת עופר, הרסתי לו את החיים...

מירב דוד (מס' 2 במפלגת ארץ חדשה): מה הוא עשה לך?

ג'קי אדרי: הוא רצה לדפוק לי את החיים...

עו"ד אלדד יניב (ממשיך לספר): "...ואז אני יושב באולם ואומר לעצמי... מה עושים?... מה עושים?... מה עושים?... ואז הוא יורד, מגיע התור שלי, ואני אומר... הגעתי לפני חצי שעה מתל אביב... ואני מספר את כל הסיפור עם היד שלי שנשארה באוויר, ואיך גיליתי לפני דקה, שאני לא מכיר את ג'קי אדרי מלפני חצי שעה, אלא אני מכיר את ג'קי אדרי הרבה הרבה שנים אחורה ואני מספר להם מה עשיתי לו...

ג'קי אדרי (שולף מסמך, מציג אותו בפני ע"וד אלדד יניב): "...זה אתה?... זה אתה כן?...",
 

עו"ד אלדד יניב: "...זה אני עם העט נובע... שעולה כמה מאות דולרים...".
 





ג'קי אדרי: "...אתה יודע, אנשים לפעמים חושבים שאנשים חיים בסרט... אנחנו זה לא סרט... זה אמיתי... אומרים לי, באמת?... אלדד ביקש סליחה... באמת?... אמרתי להם, אלדד רצה לשחוט אותי... להרוג אותי... אלדד חיסל אותי... זה אמיתי... זה מקור...

עו"ד אלדד יניב (ממשיך לספר): "...אני עולה לבמה וממשיך לספר את הסיפור, והאיש האציל הזה, שהשאיר לי את היד באוויר, הוא עולה לבמה והוא מחבק אותי, ואנחנו שנינו עומדים על הבמה איזה לא יודע כמה דקות, ומרטיבים האחד לשני את הכתף... אבל זה לא מספיק, זה לא, זה סתם.... מה זה הוא איש אציל... אז אני ביקשתי סליחה... אז הוא סולח... אבל זה לא אמיתי, זה לא מספיק, זה לא יכול להיגמר בזה, כי אני כבר לא אעשה את זה... אבל במקומי אנשים אחרים עושים את זה... ויש עוד ג'קי ועוד ג'קי ועוד ג'קי, אנחנו לקחתנו...
ובריטיינר של כמה אלפי דולרים... כיבינו לו את האור בחיים...

ג'קי אדרי: "...שואלים אותי הרבה פעמים לגבי אלדד יניב... אם סלחתי לו... ואני אומר לכולם, כן... סלחתי לו... הוא היה שליח... אני מסתכל לך אלדד בתוך העיניים ואני אומר לך, אלדד, אתם הולכים להיות בכנסת, אתם הולכים להיבחר לכנסת, אבל פה אני אומר לך בגלוי... אני אעמוד בחוץ, ואם אני אזהה, שכל ההבטחות שלך לא הולכות להיות מקויימות, כמו שאתה מבטיח לציבור הבוחרים שעומד להצביע עבורך ויכניס אותך לכנסת... אז אני אפתח במסע חיים מול הילדים שלך, שהם יתביישו באבא שלהם, לכל חייהם...

 עו"ד אלדד יניב: "...ב-23 לחודש, כשאנחנו נכנסים לכנסת ה-19, הדבר הראשון שאנחנו עושים... הראשון שאנחנו עושים... אנחנו נוסעים לדימונה, ובקשים מג'קי לעמוד בראש מטה המאבק להחזרת ים המלח לעם ישראל... הוא עובר לעבוד בכנסת... ואנחנו נוציא על הדבר הזה מאות אלפי אנשים לרחובות... לא הגדלת התמלוגים המצחיקים שהם משלמים... זה לא מספיק, לא מספיק... עד שים המלח לא יילקח מהם בחזרה ויינתן למדינה, לעם, אף אחד פה לא יבין כלום... וביום שג'קי לוי ייקח את ים המלח חזרה ויחזיר אותו לעם ישראל... זה התיקון שלי.
 
 
**** 
 
 
 
מפלגתו של עו"ד אלדד יניב, "ארץ חדשה"  לא נכנסה לכנסת ה-19, כפי שחשבנו.
 
ואז קיווינוו שהוא יחבור אל ג'קי אדרי, ויחד יפעלו להשיב את ים המלח לאזרחי המדינה, בפעילות אזרחית משותפת. שכן, תיקון אפשר לעשות גם כפעיל חברתי, ולהגיע לבחירות עם קבלות...
 
בבחירות ה-20 התפקד עו"ד אלדד יניב למפלגת העבודה. הוא זכה בפריימריז במקום ה-12, אך מפלגת העבודה קיבלה מספר מושבים פחות, והוא נשאר בחוץ...

                                                                            ***

ג'קי אדרי נפטר מהקורונה בגל הרביעי, הוא ואחיו, יהי זכרם ברוך.
באתר "המקום הכי חם בגיהנום" התפרסמה כתבת פרידה ממנו...
 



זכויות שוטרים

ביום שבת, 20.4.2013, נחשפתי בפייסבוק לפוסט שהופיע כתמונת נושא ומתחתיו תגובות, השייך לפרופיל בשם "זכויות שוטרים".... להלן צילום הפוסט והתגובות:





































להלן אצטט מתוך תגובתו של יגאל אילינס: 
"...הגיע הזמן שיהיה כמו לפני שנים שאנשים היו רואים שוטרים ובורחים, ולא כמו היום שמוציאים טלפונים ומצלמים אותך... בקיצור אני בעד תקופת הפחד של מדורניקים שהיו מפוצצים... בלי מח"ש ובלי בח"ש, רק פחד... הגיע הזמן לגבות את השוטרים ושיתנו לשוטרים כוח לחנך את העבריינים פה ואת פורעי החוק...".


וזה צילום הפרופיל של השוטר יגאל אילינס שאת תגובתו ציטטתי לעיל:


על פניו, בחור נחמד, בעל נפש עדינה, אבל אל תסתכלו בקנקן אלא בדבריו... ומדבריו ברור, כי אינו ראוי להיות איש חוק... וכי מאחורי החזות התמימה לכאורה, מסתתר אדם שאוהב להשליט טרור ופחד על אזרחים... בחור זה אינו מבין את עבודתו... אינו מבין את השליחות שהוא נושא על כתפיו... לא הייתי רוצה לראות את השוטר הזה מופיע לאירוע שבו אני אבקש את עזרת המשטרה... הוא הוכיח בדבריו שהוא אדם מסוכן... והשוטר הזה הוא תבנית נוף השוטרים כולם...










הרשומה בכתיבה


אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.

שוויצר, קשיש ניצול שואה מאוים ע"י מנהל בית אבות בו הוא שוכן, שיחסלו באמצעות יצירת מצג שווא בסיוע פקידי סעד ופסיכיאטרים שעובדים בשבילו

מר שוויצר, קשיש בן 92 ניצול שואה, המתגורר בבית אבות "נוף המושבה" בפתח תקווה, מאוים ע"י מנהל המוסד, כי יחסלו אם לא יעזוב...
נכדו של הקשיש תיעד את מנהל המוסד בעת שהוא מאיים בחיסול סבו, באמצעות הזרוע הרצחנית המושתתת על פקידי סעד-פסיכיאטרים-ושופטים....

צפו בסרטון... לנוחיותכם תמללתי את הסרטון מטה...

    הסירטון פורסם ב-19 באפר 2013
    ציטוט התיאור בתחתית הסירטון:
    
    אפריל 2013 - הפקרת קשישים וניצולי שואה ע"י משרד 
    הרווחה ולשכת הרווחה פתח תקווה, חושפת את
    הקשישים להתעללות, עושק וגזל, בידי בתי האבות
    תאבי הבצע...

      ניצול שואה בן 92 מתגורר בשבועות האחרונים בתוך
     אתר בנייה. הוא לא מחוסר בית, אלא, שבית האבות
     נוף המושבה, שבו הוא מתגורר, החליט לבנות אגף 
     חדש בקומה שלו, מבלי לפנותו, ואם לא די בכך, אז 
     מנהל המקום גם מאיים להרחיקו מהמוסד באמצעות
     שקרים... 

  "בית אבות נוף המושבה מציג כיצד מחסלים קשיש בחסותם"


כיתוב על המסך


מנהל בית אבות "נוף המושבה" פתח תקווה מאיים "לחסל" קשיש ניצול שואה....   

חדשות 2 - אפריל 2013

הגדרת הקשיש כמטרת חיסול


מנהל המוסד אל נכדו של הקשיש: "...אין שום סרט שאתה יוצא ממנו מרווח... הסרט הכי ורוד שלך, שאתה יוצא בדירה אחרת... שכבר קיבלת... ואח"כ, אתה יודע... על הפוסטר שלי עם סימן של מטרה... איך לדפוק אותך...

תיוג הקשיש כחפץ לאשפה כ"עצם בגרון"


הנכד: למה?... אם מה?... הוא נשאר ב....

מנהל המוסד אל נכדו של הקשיש: "...כן, כן, כן, מה, מה אתה חושב... אם הוא ישאר בקומה, אתה חושב שאנחנו ניתן לו להישאר בקומה?... אתה חושב שנעשה לו טוב בקומה?... מה, מה אתה חושב?...

הנכד: הוא יהיה... הוא יהיה שם... ויש שם מחלקה...

מנהל המוסד אל נכדו של הקשיש: "... הוא יהיה תקוע כמו עצם בגרון ויתייחסו אליו כמו עצם בגרון...".


תיוג פסיכיאטרי: "דיכאוני"


מנהל המוסד אל נכדו של הקשיש:  "...מה, חסר?... חסר שיטות להפוך בן אדם שיהיה לא רצוי?... מה, הוא גם ככה קצת דיכאוני...".


שימוש ב"חוות דעת" של פסיכיאטרים מושחתים תאבי בצע


דברי הסבר
המנהל לא הסתפק בכך, והסביר כיצד ידאג להפוך את שוויצר לסיעודי, כזה שלא יכול יותר לגור בדיור מוגן.

מנהל המוסד אל נכדו של הקשיש: 
"...בקלות אנחנו מעיפים אותו מפה... אתה יודע באיזה קלות מבחינה רפואית אני הופך אותו ללא כשיר להיות פה?... אתה לא מבין.... 


מנהל בית האבות מעסיק עובדים סוציאלים ופסיכיאטרים הכותבים "חוות דעת" כרצונו


מנהל המוסד אל נכדו של הקשיש: 
"...אני מחר מביא חוות דעת רפואית שאני אגדיר אותו לא כשיר... לא כזה בלגן בשבילי לעשות את זה... אתה יודע כמה כלים יש לי פה ביד?... מנהל בית חולים זה חצי אלוהים בבניין הזה...".



אנשי שררה וגזלנים מסוגלים לתייג מוחלשים כרצונם - בתי משפט משמשים חותמת גומי לבקשותיהם


הנכד: למה שיגדירו אותו שהוא כאילו בסדר... הוא לא...

מנהל המוסד אל נכדו של הקשיש: "...אתה בטוח שהוא בסדר?... אתה רוצה שאני אוכיח לך אחרת?

הנכד: לא, נכון, יש לו ליקוי ראייה, יש לו ליקוי שמיעה, והכל, אבל זה לא כשיר? 

מנהל המוסד אל נכדו של הקשיש: "...לא, לא...".

הנכד: על זה אתה מעביר ל...


הצבת מכשולים בדרכו של הקשיש, כדי שימעד ויהפוך סיעודי




מנהל המוסד אל נכדו של הקשיש: "...הנפילה הראשונה שתקרה לו, אני אקח אותו מפה... אני אקח אותו לבית חולים ואני לא אחזיר אותו...

הנכד: זה מה שהכי הפחיד אותי פה עם כל ה.... כל הבלגן שהיה כאן...


משרד הרווחה והבריאות מפקירים קשישים לעושק, הזנחה, והתעללות


דברי הסבר
בבית אבות "נוף המושבה" מחלקה סיעודית בפיקוח משרד הבריאות, ומחלקה לתשושים בפיקוח משרד הרווחה.
שוויצר פנה גם למשרד הבריאות וגם למשרד הרווחה, ושני משרדים אלה השיבו לו, כי הדיור המוגן אינו תחת אחריותם.
כך נותר שווייצר, הקשיש בן ה-92, ניצול השואה, להתמודד לבדו מול הפטישים והאיומים של מנכ"ל המוסד.

שווייצר מספר: "...הוא רצה להזיז אותי מפה בכוח... ממש... זה מה שהוא עשה עם הרעש הזה... להבריח אותי מפה... אני לא בורח... אני לא פחדן... אני ראיתי את המוות שלי לפני העיניים פעמיים...


אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.

רשות הדואר


הרשומה בכתיבה


אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.

יעקב שטיינברג ז"ל, בעלה של מינה, אחותי הבכורה ז"ל...



אחיו מרצ'לו (צ'לו) מרדכי הי"ד, נפל במלחמת יום הכיפורים.  




הרשומה בכתיבה


אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.

יסמין יהושע, רכזת פניות הציבור בלשכת מבקר המדינה, זרוע של "תעשיית הרצח" 2013

בתאריך 1.2.2013 - בעקבות דברים שאמר העיתונאי ברוך קרא במהלך דיון שעסק בפרשת הרפז, שלחתי אימייל אל מבקר המדינה והתרעתי. 
להלן הקישור אל האימייל ששלחתי אל מבקר המדינה בעניין פרשת הרפז.
שבוע לאחר מכן, בתאריך 7.2.2013, קיבלתי אישור באימייל שמכתבי התקבל בלשכת מבקר המדינה.
להלן צילום האימייל שקיבלתי: 
















 
 
 
 
 
כעבור שבוע, בתאריך 14.2.2013, בעקבות כתבת טלביזיה מזעזעת, שלחתי תלונה נוספת, והפעם עסקה תלונתי במשפחת גל, השורדת טרור שטני מידי בעלי עניין בקיבוץ משמר השרון המופרט, שבו הם גרים,
הזוממים להשתלט על חלקה של משפחת גל ברכוש המשותף שנוצר כתוצאה מהפרטת הקיבוץ, ולשם כך הם מממנים התעללות שטנית יזומה ומתוכננת נגד המשפחה ובעיקר נגד הילדים הרכים וחסרי הישע.
 
תלונתי זו הופנתה נגד השופט שמואל בוקובסקי ונגד אשתו, פקידת הסעד, מיכל מילשטיין-בוקובסקי, שסוחרים ומתעללים בילדים ממשפחות חלשות, ומהכתבה עולה שהם גם הופעלו  להתעלל במשפחת גל ובילדיה. 
להלן תלונתי נגד השופט שמואל בוקבסקי ונגד אשתו, פקידת הסעד, מיכל מילשטיין-בוקובסקי, שכאמור, נשלחה באימייל בתאריך 14.2.2013, לשני גורמים:
  • מבקר המדינה, השופט בדימוס, יוסף שפירא, 
  • נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, באמצעות דובר משרד המשפטים.
כשבוע וחצי חיכיתי למענה שלא הגיע, לא מלשכת המבקר ולא מלשכת דובר משרד המשפטים
כבעלת ניסיון מר בשיטות ההתשה שמפעילה "תעשיית הרצח" על קורבנותיה, באמצעות עובדי ציבור שאמורים לטפל בפניותיהם של הקורבנות, היה ברור לי, כי זה לא עיכוב, אלא, ניסיון להתעלם מתלונתי. לכן, לא ראיתי טעם להמתין עוד, ובתאריך 25.2.2013 שלחתי לשני גורמים אלה תזכורת. 
להלן צילום מהתזכורת:

וכאן אציין, כי כדי למנוע מקורבנותיה מזור, השפיטה אליה "תעשיית הרצח", בין היתר, עובדי ציבור בצמתים החשובים בכל גוף במדינה, ואלה מופעלים על ידה נגד קורבנותיה ומונעים מהם מזור לסבלם. 
אין לי ספק, כי "תעשיית רצח" שטנית זו, בוחשת גם בלשכת מבקר המדינה וגם בלשכת דובר משרד המשפטים. 
השופט ואשתו, המככבים בתלונתי, ודאי שהנם נכס בידי "תעשיית הרצח", אשר חלק גדול מהחיסולים שהיא מוציאה אל הפועל מבוצעים בידי שניים מזרועותיה השטניים ביותר, שופטים ופקידי רווחה.
ברור, כי שופט עבריין, שנדרש לבצע תיאום עם פקידת סעד מושחתת, לשם חיסול קורבנות, אין נוח ופשוט מכך שהשופט ופקידת הסעד הם בני זוג בחיים... 
זו הסיבה בגללה פועלת "תעשיית הרצח" למנוע את הרחקתו לצמיתות מכס המשפט של שופט עבריין זה.

בתוך כך, יומיים לאחר התזכורת שלי, בתאריך 27.2.3013, קיבלתי את האימייל הרצ"ב, שבו יסמין יהושע מאשרת לי כנציגת לשכת מבקר המדינה, את קבלת תלונתי נגד הזוג בוקובסקי.










לציין, כי מלשכת דובר משרד המשפטים, לא באה כל תגובה, למרות שגם אליהם שלחתי את אותה תזכורת.

בטרם אמשיך, אפרט בקצרה בקשר לתפקידה של יסמין יהושע:
  • כרכזת פניות הציבור בלשכת מבקר המדינה, מטפלת יסמין יהושע במאות אימיילים ביום. תפקידה לאשר כל פנייה ולהודיע לפונה אל מי העבירה את פנייתו להמשך טיפול.
  • בפועל, הגברת, במקרה הטוב, רק מאשרת, ובמקרה הפחות טוב, גם זה לא.
  • גורלן של התלונות שאינה מאשרת, להיקבר בתיקייה שהיא מעין סל אשפה... וזה היה אמור להיות גורל תלונתי זו, נגד השופט ואשתו...
  • התזכורת שלי, אילצה את יסמין לאשר לי קבלת פנייתי, והיא עשתה זאת מבלי להודיע לי למי הועברה תלונתי להמשך טיפול, וזאת, כי לא העבירה את תלונתי לאף גורם להמשך טיפול, ומיד לאחר אישורה, הועברה תלונתי לגניזה בתיקיית האשפה...
ודאי תתהו, מאין ליסמין יהושע האומץ לעשות בתלונות העוברות תחת ידה, ככל העולה על דעתה?... ובכן, המצב מאפשר לה לנהוג בבריונות.
  • כמות הפניות הגדולה המגיעה אל לשכת מבקר המדינה, חייב התייעלות.
  • הפתרון שנמצא הוא במתן סמכוות ליסמין יהושע, לסנן את הפניות המגיעות אליה, ולהחליט, איזו פנייה תועבר להמשך טיפול ואיזו פנייה תיגנז כנ"ל.
  • סמכות זו הוענקה ליסמין, מן הסתם בהסתמך על כך שבמשך שנות עבודתה בתפקיד זה, רכשה מיומנות וניסיון, והוכיחה אמינות ומקצועיות, אלא, שכאשר מדובר בקורבנות "תעשיית הרצח", האדם הכי אמין הופך להיות מפלצת אדם...  
  • מיותר לומר, שאף גורם לא מבקר את סינון התלונות שמבצעת יסמין, כך שהיא חופשיה לסנן גם תלונות שהוכתב לה ע"י בעל עניין לסננם...  
מאחר שכך, ומאחר ותלונתי עוסקת בניסיון של בעלי עניין בקיבוץ משמר השרון, לחסל את משפחת גל, הורים וארבעת ילדיהם הקטנים, לא הסתפקתי באישור שיסמין שלחה לי, ופניתי אליה שוב באימייל הרצ"ב, וביקשתי שתודיע לי למי העבירה את פנייתי, להמשך טיפול.

הפעם יסמין השיבה לי מיד, וכעבור 3 ימים, בתאריך 3.3.2013 שלחה לי את האימייל הרצ"ב, כתשובה:


כשקיבלתי את האימייל הזה, התחזקה בי הידיעה, כי יסמין יהושע, פועלת כזרוע של "תעשיית הרצח" בתוך לשכת מבקר המדינה.

ולהלן נימוקי:
1.  בכל האימיילים שהופקו ע"י יסמין יהושע, מופיע הפורמט הזהה כפי שמצ"ב להלן, למעט באימייל האחרון, שבו לא מופיע אף אחד ממרכיבי הפורמט... באופן זדוני על פניו.



















2.  כל מי שעבד פעם במשרד גדול, יודע, כי הפורמט הקבוע של המשרד מוטמע מראש בכל מכתב יוצא, כדי להקל על עבודת הכתבנית, וכך זה גם בלשכת מבקר המדינה.

3. כדי להשיב לי, באופן לא מכובד, כפי שיסמין יהושע השיבה לי, תוך הפרת הכללים והנהלים המחייבים, היא טרחה לשם כך... קודם היא מחקה את הפורמט הקבוע באימייל שלה, ואז השיבה לי כפי שהשיבה באופן זדוני, כפי ההנחיות הזדוניות שקיבלה מידי מפעיליה מטעם "תעשיית הרצח".

4. ולעצם האימייל הזדוני שיסמין יהושע השיבה לי:
  1. יסמין נמנעה מלציין את שמי כנמענת, ופנתה אלי באמצעות שלום רב... 
  2.  



רשומה בכתיבה.





המכובדים בעיריית תל-אביב


הרשומה בכתיבה


אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.

עבריינים כמדובבים בשירות המשטרה

הסרטון המובא להלן, יש בו כדי ללמד על שיטות פעילותה של "תעשיית הרצח", שכאמור, מופעלת ע"י חוקרים פרטיים שבעברם היו חוקרים במשטרה:




להלן תמללתי את הסרטון:

מבט שני

הקריינית: תחילה לשיטת המדובבים... שורה של מעשי רצח פוענחו לכאורה בישראל באמצעות המדובבים... לכאורה, מוכנס סוכן משטרתי סמוי לתאו של חשוד ומוציא ממנו הודאה בעבירה... אבל כשמתברר שהסוכן הוא עבריין, שהובטחו לו טובות הנאה ושירותי מין, וכשמתברר שיש לו מוטיבציה גדולה לגרום להפללה, נשאלת השאלה, האם המשטרה פועלת באופן מוסרי ואם החוק עומד לצידה... הנה כתבתה של טל מיכאל: עבריינים כמדובבים.
טל מיכאל: איך לקרוא לך?
המדובב במסכה: איציק (שם בדוי - אסיר לשעבר ומדובב).
טל מיכאל: מי זה איציק.
המדובב במסכה: כל פעם זה דמות אחרת, כאילו... פעם היה איציק השודד, פעם איציק הרוצח...
טל מיכאל (מקריינת):
האדם שמסתתר מאחורי המסכה, נשא עונשי מאסר ממושכים בשל סחר בסמים, בנשק, התפרצויות וניסיון רצח... אבל עד שחרורו מהכלא הוא החזיק בג'וב נוסף... איציק היה אחד המדובבים העסוקים ביותר בארץ...
המדובב במסכה: כן, היו הרבה הצלחות, אני מעריך מעל 80%.

טל מיכאל (מקריינת):
במשך 10 שנים, נכנס איציק, ויצא מהכלא לפי דרישת המשטרה. רכב שב"ס הסיע אותו למתקני המעצר ברחבי הארץ. חמוש בזהות בדויה, נהג איציק לרכוש את אמונו של שותפו לתא המעצר, כדי שיפתח את פיו ויפליל את עצמו.

חשוד (בהקלטה): ...מה? הגעת אליו הביתה?
המדובב (בהקלטה): נו...
חשוד (בהקלטה): ...הוא היה יושב שמה?
המדובב (בהקלטה): נו...
חשוד (בהקלטה): הקמתי אותו... יריתי בו... טוב?
המדובב (בהקלטה): להההההה... 

קצין משטרה בדימוס, סנ"צ ישראל אריאל, שפיתח את תורת הפעלת המדובבים
מדובבים זה תחום שהתחיל ברוסיה. זאת אומרת, הק.ג.ב. עבד בשיטה הזאת... אתה מנצל את המצוקה של המדובב, כאשר הוא נמצא בתוך התא... כשבן אדם נמצא בתא הוא חושב על כל העולם... מי דפק אותו, מי עשה לו, אני רוצה להתאבד, אני לא יכול... ויושב שם בן אדם, שנהיה החבר הכי טוב שלך, והוא מדבר אתך ונותן לך, מייעץ לך והכל, ולמעשה זה האיש שלנו... זה המדובב.

טל מיכאל(מקריינת):
החוק בארץ אוסר הרשעת אדם על סמך הודאתו בלבד, ומחייב שיהיה דבר מה נוסף להודאה. למרות זאת, מקרים כמו, רצח רים אבו גאנם, תעלומת הראשים הכרותים, הרצח במועדון הלונה ופרשת תאיר ראדה, שבה הודה ברצח רומן זדורוב, בפני שותפו לתא, המכונה, ארתור. מקרים אלו נסמכו ברובם על ההודאה בתא המעצר, וכאן המקום לעצור ולשאול, עד כמה אפשר לסמוך על הווידוי בפני מדובבים עבריינים בעלי אינטרס ברור.

ארתור, המדובב של רומן זדורוב (בהקלטה): ...תגמור עם זה, תגיד שעשית את זה וזהו... (תרגום מרוסית)
רומן זדורוב (בהקלטה): ...מחר אני אגיד להם הכל כדי שהם לא יגעו בי הרבה זמן... (תרגום מרוסית)
ארתור, המדובב של רומן זדורוב (בהקלטה): אתה מבין?... (תרגום מרוסית)
רומן זדורוב (בהקלטה): ...אני עשיתי את זה (זה נשמע לא ברור)... (תרגום מרוסית)
ארתור: ...שמע, שמע, שמע, שמע... ככל שתגמור עם זה מהר יותר, כך קל יותר יהיה לך... (תרגום מרוסית)

המדובב במסכה (איציק - שם בדוי): "...להיות מדובב צריך שיהיה לו ביצים... יש מצבים שאתה נכנס לתא ואתה צריך לעשות פוזה של... מה זה דון קורליאונה... זה כלום...


טל מיכאל(מקריינת):
באותה תקופה, שבה החל איציק לשמש כמדובב, נעצר תומר (שם בדוי) בפעם הראשונה בחשד לאלימות במשפחה...

תומר (שם בדוי): "...מחכה לי בן אדם שהביאו אותו מבית סוהר, כולו מלא קעקועים, והאדם הזה היה גדול מידות, ודיבר על כך שהוא מכיר עבריינים... והדרת כבוד היה לו מהסוהרים, והוא אומר לי מה לעשות, איך לכוון, איך לדבר עם החוקרים... אני כולי מבוהל ופתאום נופל לי בן אדם כזה, ואני שם את מבטחי בבן אדם... אני משתף אותו...".

סנגור, עו"ד דויד יפתח: "...תארי לך אותך יושבת בחדר מעצר לבד, עם איזה ראש משפחת פשע, שבא ואומר לך, תשמע, אתה עכשיו תספר לי מה היה, כי אני לא יושב סתם עם פישרים, ואז אותו בחור מספר לו, והרבה פעמים הוא גם מתרברב ומספר על דברים שהוא לא עשה, מספר על אנשים אחרים שהוא יודע שביצעו עבירות... הדברים האלה גם מוקלטים, ולא יעזור לעצור שיבוא ויגיד, רבותיי, אני סתם סיפרתי, משום שחששתי מאותו אדם, משום שרציתי לעשות עליו רושם.... בית המשפט בדרך כלל, לצערי, מאמין למדובבים.

טל מיכאל(מקריינת):
זהות המדובבים נשמרת בסוד במשטרה ובפרקליטות, ונדיר שמדובב נחשף ומכריז על עצמו בפומבי, כפי שאירע במעצרו של יחיא פרחאן, רוצח סדרתי ואנס ששימש בעבר כמדובב... פרחאן טען אז כי תפרו לו תיק, כי עמד לחשוף עדות שקר לכאורה של מדובב במשפט אחר שהתנהל באותה עת... משפטו של רומן זדורוב.

יחיא עדואן פרחאן - 2009 :
"...שזה אחד רוסי, אבל אני ידעתי, שהרוסי היה מדבר בשני קולות... גם רומן זדורוב לא רצח, והם רוצים להלביש לו תיק..."

סנגור, עו"ד ששי גז: "...תראי במי המשטרה בוחרת להיות מדובב... יש תופעה מסוכנת... תראי איזה דמות שלילית... תראי את המקרים שמייחסים לו... תראי מה הוא יכול להרשות לעצמו... ולכן זה חמור מאוד בעיניי... תאמיני לי, אם היו יודעים מי הם, כל אדם בישראל לא היה ישן טוב...".

טל מיכאל(מקריינת):
בשנותיה הראשונות, המשטרה דווקא העדיפה לסמוך על עצמה ולא על עבריינים. חוקרי המשטרה הוכנסו לתאים במסווה של פושעים, והיה גם את מיסטר איקס, אברום אגם, אזרח שכונה במשטרה: "אלוף ישראל בדיבוב חשודים".

מתוך ארכיון מבט שני - 1994:
מבט חד מגלה, שהחרדי המופיע בצילום ומוצג כאברך, איננו אלא מיסטר איקס, אברום אגם... לא פעם הסתכן אברום סיכון של ממש בתאי המעצר.

סנ"צ בדימוס, בועז גוטמן, חברו של מיסטר איקס: אברום הוא היה משמר אזרחי של המדובבים.
אייל אגם, בנו של אברהם אגם ז"ל: "...אבא שלי לא היה עבריין, ההיפך הוא הנכון... אבא שלי התחיל את הרקע החקירתי שלו... הוא היה חוקר מצ"ח... ומשם הוא התגלגל למשטרה ולשב"כ ולכל האנשים האלה... הוא, תמיד שאלו אותו, למה אתה עושה את זה?... אתה לא מקבל על זה כסף, אתה עושה את זה בהתנדבות, מה המטרה שלך?... הוא אמר, כל אחד והתחביבים שלו... לדעתי זה היה אדרנלין... זה מה שהוא אהב בעצם... זה מה שעניין אותו... ההצלחה הזאת שהוא מביא בעצם את האמת, שמוציא אותה לאור... הוא כמו שחקן בהבימה...".
אברהם אגם ז"ל - מיסטר איקס (1948 - 1998)
סנ"צ בדימוס, בועז גוטמן, חברו של מיסטר איקס: "...אפשר היה לחשוב שהוא אולי עשה מעשה מגונה באיזה ילדה, שהוא עבריין של מס הכנסה, שהוא מבריח... הוא מתאים לכל דמות שאפשר להלביש... אי אפשר להעלות על הדעת בכלל שהבן אדם הזה קשור לדבר הכי שנוא שיש על החשודים...".

טל מיכאל(מקריינת):
פרשת אבוחצירא, הפטורים מצה"ל ופרשת גיתית איזראלוב, הם רק כמה מהמקרים בהם שימש מיסטר איקס מדובב.
סנ"צ בדימוס, בועז גוטמן, חברו של מיסטר איקס:
"...אצל נאוה אלימלך למשל, הוא היה עם מישהו בתוך התא... הבן אדם הודה שהוא רצח את נאוה אלימלך... אבל אברום אמר שזה לא הרוצח... ולמעשה, אפשר לומר, שהוא הוריד את המשטרה, הוריד את היחב"ל מהחשוד, והביא את זה למבוי סתום...". 


טל מיכאל(מקריינת):
היום, כשרכזי המודיעין וקציני המדובבים מעדיפים לגייס מדובבים עבריינים ואסירים שיעשו הרבה כדי לשפר את מצבם, קשה מאוד למצוא מקרים בהם המדובב מסייע לזכות את החשוד ממנו הוא אמור לחלץ הודאה.

המדובב במסכה: "...הייתי בבית סוהר, ועמד לי חרב על הצוואר, והזמינו אותי כמו לחקירה... ובזמן הזה דיברו איתי על להיות מדובב... והסכמתי לעבוד קצת, כאילו, איך אומרים, תכה בברזל כשהוא חם... זה היה הזמן..."

קצין משטרה בדימוס, סנ"צ ישראל אריאל, שפיתח את תורת הפעלת המדובבים
"...אני מחפש אדם שהוא תלותי, ואז אני לוקח אותו, ואני בודק את העבר שלו, אני בודק בדיוק מה היה לו, מה אין לו, מי זה המשפחה שלו, מה הוא אוהב, תחביבים... אני ממש סורק אותו לעומק, לרוחב, לגובה, לצדדים... הכל אני חייב לדעת עליו... אנחנו יוצרים מצב למעשה, שהמדובב יראה את המפעיל שלו כדמות האבאית שלו, כמורה שלו, כמוביל שלו... אנחנו פשוט מנגנים על הנימים הכי עדינים אצל המדובב... גם כשהוא נמצא בבית סוהר וקורה איזה אירוע, הוא נותן לנו, משדר לנו אות מצוקה משם, ואנחנו באים ושולפים אותו... כל מה שהוא צריך הוא מבקש ממנו והוא עושה... הוא פשוט מעריץ את האיש, והוא יהיה מוכן לעשות בשבילו הכל... לפעמים אומרים, זה לא הוגן מה שאנחנועוששים בקטעים האלה... אבל זה חלק מהמקצוע....".

המדובב במסכה: "...מכניסים אותי כמו שק לבפנים... ואני קללות עם שוטרים... תשתוק!, אתה רוצח!, אימא שלך רוצחת!... ואני עונה להם... והוא רואה את התמונה הזאת... קודם כל 80% יורד לו מהספק הזה שאני לא בסדר או משהו כזה..."
טל מיכאלומה אתה מרגיש באותו רגע?
המדובב במסכה: "...אני מה שהייתי מרגיש בשורה התחתונה בזמן ההוא?... הייתי מרגיש מבסוט, כי אקבל מה שהבטיחו לי..."

טל מיכאל(מקריינת):
הסכם ההפעלה בין המדובב למשטרה כולל סכום בסיס נמוך מאוד, והבטחה לבונוס בסך אלפי שקלים אם יצטיין בתפקידו, כלומר, יחלץ הודאה. בהסכם הזה לא נמצא את טובות ההנאה, את החופשות בבית, הארוחות במסעדות, ואת ההקלות במאסר שקיבל איציק (המדובב במסכה) ברבות השנים... וגם לא נמצא את השורה התחתונה שברורה לכל מי שחוצה את הקווים: מדובר בג'וב לכל החיים.

רפ"ק בדימוס אשר הרפז, סגן ראש מפלג תשאול, ימ"ר ת"א: בתעריף, יש טובת הנאה, שהיה מקבל, או בסגירת תיק, או בזה שהיינו נותנים לו אישור להפעיל במגבלות מסוימות מקום למסאז'ים.
טל מיכאל: ואם אתה קורא לו אח"כ לדובב והוא לא רוצה?
רפ"ק בדימוס אשר הרפז, סגן ראש מפלג תשאול, ימ"ר ת"א: במידה ולא בא לו, הייתי גורם לו שיבוא לו...

המדובב במסכה: אז אתה אסיר ואתה אוכל כל הזמן ביצה וכפית גבינה ואתה יוצא ויושבים במסעדה... אתה מרגיש שונה... מביצה, אתה אוכל פתאום אנטריקוט, אני יודע?... זה כיף כזה... אבל הכיף הזה עולה יקר בסוף...




*****
קישורים:


אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.

זהבה גולן

זהבה גולן, מי מממן את חיסולה?

בינואר 2012, נפגשתי עם זהבה גולן בבנק, ברח' בן יהודה, ת"א, בעת שישבנו והמתנו לתורנו.

להלן הקישור לפרופיל של זהבה גולן בפייסבוק.

מטופחת מאוד, בחליפה מחויטת אפורה, חצאית וז'קט, שיערה הבהיר והמתולתל אסוף לאחור בקפידה... לרגע חשבתי שהיא אשת עסקים.

אך תיק הגב השחור החדש שאחזה בידה, בנוסף לתיק הנשיאה, שהיה עמוס בתוכן, עורר בי תחושה חזקה שהאישה הזו במצבי, גם היא קורבן של "תעשיית הרצח".

קורבנות הפשע השטני הזה סוחבים איתם תיק המכיל דברים חשובים, מאחר ואינם בוטחים בביתם... כל קורבן של "תעשיית הרצח" יודע שביתו אינו מבצרו ובהיעדרו נכנסים זרים לביתו ועושים בו כבשלהם.

אני עצמי מסתובבת עם עגלת קניות, עמוסה בתוכן כזה.

***

לפתע זהבה פלטה אנחת מצוקה. הפניתי ראשי לעברה, והיא הגיבה בחיוך ואמרה: "...אני עייפה ...לא ישנתי מספיק... איפה אני יכולה לישון עוד כמה שעות...".

הגבתי: "...האפשרות הראשונה שעולה על דעתי, זה פשוט לישון בבית...".

זהבה השפילה מבטה כמהרהרת, ושוב נאנחה, הביטה אלי ואמרה: "...הייתי אומרת לך משהו אבל אני חוששת שתאמרי לי שאני לא נורמלית...".

אמרתי: "...כל דבר שתגידי, לא יהיה בעיני לא נורמלי... אני יודעת, שהלא נורמלי הוא המציאות שבה אנו חיים...".


***

אז היא פתחה ואמרה לי בזהירות רבה תוך שהיא בודקת את תגובתי: "...את יודעת, אם אגיד לך שאני מפחדת לחיות בבית שלי... תאמיני לי?..."

אמרתי: "...אגיד לך, שגם אני מפחדת להיות בבית שלי..."

"זה נורא" היא אמרה, "...בכל פעם שאני חוזרת הבייתה אני מרגישה שאנשים נכנסו לבית שלי... ריססו את החדר שלי בריחות רעים... אני מוצאת בגדים שלי מוכתמים... ואני מפחדת שהם ירעילו אותי...".

שאלתי: איפה את גרה?

"...יש לי דירה שלי בבת ים..." אמרה, "...אבל שם רססו לי את הבית בחומר מדיף ריח כל כך רע עד שקיבלתי חום שנמשך כחודשיים... אז השכרתי את הבית שלי בבת-ים, ובכסף שאני מקבלת, אני שוכרת דירה בתל אביב... אבל גם כאן זה קורה לי... זו כבר הדירה השלישית שלי, ובכל דירה זה אותו דבר... איך הם יודעים איפה אני גרה?..."

פשוט מאוד, אמרתי לה... "...הם עוקבים אחרייך... הם, אלה חוקרים פרטיים, שמקבלים הרבה מאוד כסף כדי לחסל אותך... הם יודעים לא רק איפה את גרה, אלא גם עם מי את נפגשת ומה את עושה וכל צעד ושעל בחייך... והם גם אלה שמתיזים ריח רע בבית שלך... יש להם מפתח לדירה שלך...".

היא אמרה: "...מפחיד מה שאת אומרת... אני מפחדת לחזור הביתה...".


***

אמרתי לה: אני יכולה לנחש שגם היית במשטרה, והשוטרים עשו ממך צחוק.
היא הביטה בי בתדהמה ואמרה:  "...איך את יודעת?...".
אמרתי לה: אין לך מה לחפש במשטרה... המשטרה קשורה לפשע הזה. האנשים שעוקבים אחרייך ומרססים לך את הבית מתואמים עם המשטרה... אלה שקוראים לעצמם חוקרים פרטיים, מרססים לך את הבית ותפקידם של השוטרים בפשע הזה, להציגך כבלתי שפויה ולהוביל לאשפוזך בכפייה.
לרגע היא שתקה בהביטה אלי ברוב יאוש וחוסר אונים ואז אמרה כאילו לעצמה: "...אז מה אני יכולה לעשות נגד כל זה?...".
הצעתי לה, שלאחר שנסיים את הסידורים בבנק, נמשיך לדבר בבית קפה.
היא הסכימה, אך ציינה שזמנה מוגבל עד 15:00, אז היא הולכת לעבודה... וכך ישבנו בבית הקפה כשעתיים, ושמעתי מפיה סיפור לא יאמן...  לו לא הכרתי את הסיפור הזה על בשרי, לא הייתי מאמינה לה.

***

צפו בסרטון המספר את סיפורה של זהבה גולן


***
ישבנו בבית הקפה שבפינת בן יהודה-בוגרשוב, ת"א, אך השיחה לא התנהלה כפי שרציתי. חשתי שזהבה מופעלת נגדי, בהגיבה בבדיחות הדעת לשאלותיי. בהכירי את המצב הזה, שבו מפעילה "תעשיית הרצח" קורבן אחד נגד קורבן אחר, באמצעות היפנוזה וקריאת מחשבות, ידעתי שעלי להקשיב ופחות לשאול, וכך זה עבד.

זהבה סיפרה לי מיוזמתה, כי יום אחד היא קיבלה טלפון מבתה העובדת בקופ"ח מכבי, היודעת כי היא מפחדת לישון בביתה, ובתה הזמינה אותה להעביר את הלילה בביתה.
וכך סיפרה: "...הסכמתי... חשבתי שהבת שלי תארח אותי... הייתי עייפה מאוד ונורא רציתי לישון... וכשפתחתי את הדלת, נבהלתי לגלות שאף אחד לא בבית... הייתי מודאגת מאוד, אבל מרוב עייפות התארגנתי לשינה... לפתע, דפיקות בדלת... חשבתי שהבת שלי חזרה, אז פתחתי את הדלת בלי לשאול מי זה... ונבהלתי כשנכנסו בלי שהזמנתי אותם, אנשים בליווי שוטרים שהודיעו לי שאני חייבת ללכת אתם... הייתי עייפה נורא, רציתי רק לישון, אבל לא הייתה לי ברירה... הלכתי אתם... אני יודעת שהבת שלי שעובדת ב"מכבי", ארגנה לי את כל זה, כי היא רוצה להשתלט על הכסף שלי... אבא שלי מת ברחוב כהומלס... והבת שלי רוצה שגם זה יהיה הסוף שלי...".

אמרתי לה: אני ואת נפלנו קורבן לאותו פשע אכזרי... הפשע הזה משתלט על ילדים והופך אותם לרוצחים... את מגדלת ילדים, משקיעה בהם ומקווה לרוות מהם נחת כשיגדלו, ואז מתברר לך שהילדים שלך גדלו להיות רוצחים שפלים, שלא מעניין אותם אימא, רק הכסף שלך... את חייבת להיזהר מהבנות שלך, כי הן האויב הגדול ביותר שלך... עד שלא ירוששו אותך ויזרקו אותך לרחוב בלי כלום, הן לא תירגענה... אני סקרנית לדעת איך הסתיימה החטיפה הזאת שהבת שלך ארגנה לך?


רשומה בכתיבה







***
אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.

חשפתי מזימה לחסל אותי תוך שימוש בחשבונות פייסבוק מזויפים.

חקירה זו מתפרסת על פני 4 חודשים:

החל מדצמבר 2012 עד מרס 2013 ...אעדכן בכל התפתחות שתהיה


דצמבר 2012 

קיבלתי הצעת חברות מאחת בשם: מלי זבדזקי סימור, שזה הקישור לפרופיל שלה.

להלן צילום הפרופיל של מלי זבדזקי סימור. 
שימו לב לפרטים בולטים בפרופיל: 
  1. מלי מציינת כי היא עובדת בחברת אימון לזוגיות אחרת, וגם מצרפת את דף העסק.
  2. היא מציינת, כי למדה באוניברסיטת תל אביב.
  3. תמונת הפרופיל צולמה מתוך תעודת זהות.



לאחר שבדקתי את הפרופיל, היה ברור לי, כי פרופיל זה הנו זדוני. אגב, אני מוצפת בפרופילים זדוניים כאלה, שנשתלים לי בפייסבוק ע"י "תעשיית הרצח". לעתים אני בוחרת לשתף פעולה עם פרופילים זדוניים, כאשר אני חשה שאוכל לחלוב מהפרופיל הזדוני, מידע שהנו חשוב לי.
באותו אופן בדיוק זה עובד גם במציאות. "תעשיית הרצח" שותלת לי אנשים שפלים, ומפעילה אותם נגדי. למזלי הרב, אנשים אלה לא סובלים מעודף שכל, כך שאני מזהה אותם מיד, אך גם כאן אני לפעמים בוחרת לשתף פעולה כדי לחלוב מהם מידע.

במקרה הזה החלטתי לשתף פעולה, ואישרתי את החברות.
ואז, מיד לאחר האישור, מיהרה מלי ללייק לפרסום שלי ומיד אח"כ גם פרסמה תמונה שלי, כאילו שהיא מתעניינת בפעילות השוטפת שלי, ואז היא מיהרה לפרסם הודעה על הקיר שלי, כמצוטט:
"...מלכה שלום, שמחה להיות חברה שלך. את באמת גרה בדרום סודן? כל טוב...".
מיד צילמתי את ההודעה, ומחקתי אותה מהקיר, וכמובן ביטלתי את החברות בינינו.

להלן צילום ההודעה וההתראה מהפייסבוק לגבי פירסום תמונה שלי ע"י מלי.



היה ברור לי, כי פרסום הודעה מוזרה זו על  הקיר שלי, נועדה לסייע ביצירת מצג שווא, כאילו שאיני גרה בארץ, וע"י כך לייחס לי זהות בדויה של מי שהינה תושבת סודן, כדי שיהיה אפשר לחסל אותי ולהעלים את גופתי כאילו מעולם לא הייתי קיימת. מפחיד, כמה פשוט להעלים במדינת ישראל בני אדם. 


לאחר ניתוק החברות, ניגשתי לבצע עבודת תחקיר על הפרופיל הזה.
מה שמשך את תשומת לבי מיד, היה מקום עבודתה, שכאמור, הוצג כחברה לאימון לזוגיות.
זאת, מאחר וידוע לי, כי באמצעות מסגרות מסוג זה, מאתרת "תעשיית הרצח" אנשים הנתונים במצוקה, כלכלית ו/או בבעיות במשפחה ו/או בזוגיות, כדי לגייסם לשורותיה. 
מצוקה היא דלת פתוחה בפני גורמים עבריינים להיכנס לתוך חייו של אדם ולהשפיטו אליהם, לאחר שסיפקו לו פתרונות למצוקתו, והפכו אותו אסיר תודה להם, שמוכן לעשות כל שיבקשו ממנו.
שלב א' 
פתחתי את הקישור לדף שמופיע בפרופיל כמקום עבודתה של מלי, וצילמתי את הקישור פתוח, כדי שיהיה ברור שמלי התהדרה במקום עבודה זה. רצ"ב הצילום:

שלב ב'
נכנסתי לדף "אימון לזוגיות אחרת", והתרשמתי שמדובר בדף רציני, המנוהל ע"י בחור בשם אריק גינת.
סקרתי את כל הדף ולא מצאתי אזכור לאותה גברת, מלי. 
פרט נוסף שהבחנתי בו היה העובדה שאריק גינת מתגורר בראשל"צ, ומכאן היה ברור שהוא עובד במרכז הארץ, ומלי ציינה בפרופיל שלה שהיא מתגוררת בחיפה.
אז פניתי אל אריק גינת באמצעות תיבת הדואר וניסיתי לברר איתו, מבלי לחשוף את השם של מלי, אם הוא נעזר במאמנים מחיפה.
רצ"ב צילום של ההתכתבות ביני לבין אריק גינת, המדברת בעד עצמה.












שלב ג'
שלחתי למלי הודעה, בוטה במיוחד, והיא הגיבה.
צילמתי את חליפת ההודעות בינינו, ב-2 תמונות, והן מצורפות להלן. 
מוזמנים להתרשם מכישרון התבטאותה המרשימה של הגברת שמציגה עצמה כמאמנת אנשים.

וכך פותחת הגברת את תגובתה: "מלכה שלום, מה שלומך? שמי מלידה הוא גם מלכה"... כאילו כלום.
משפט פותח זה, מוכר לי מבית היוצר של "תעשיית הרצח", 
שעיקרו התעלמות.
צמד המילים: מה שלומך, מוכרים לי, כמי שנתונה למעקבים 24 שעות ביממה, ומילים אלה מסייעות בזיהוי הנעקב.
בהמשך מקשטת אותי  הגברת, ברשימת מחלות נפש. הייתי מופתעת אם זה לא היה קורה.
אחת משיטות החיסול של "תעשיית הרצח", היא ע"י תקיפה פסיכיאטרית. וכל מי שעוסק בפשע הזה, יודע שעליו לתקוף את הקורבנות בביטויים המציגים אותם כחולי נפש, בעיקר כאשר הם חושפים מידע על "תעשיית הרצח".
אספר לכם. כשאני מאכילה את החתולים בחזית ביתי, תמיד, אבל תמיד, עובר כל פעם מישהו אחר עם כלב משוחרר שתוקף אותנו, כמובן בכוונה, וכאשר אני צועקת עליו שייקח את כלבו, הוא מתנפל עלי בקריאות: "...מה את צועקת, את חולת נפש, לכי לקחת כדורים, משוגעת, לכי להתאשפז"... זו שגרת חיי מבוקר עד ערב, ואני כבר לא מתרגשת מכך, וגם הפעם לא התרגשתי.
כמות המלל שהגברת דחסה, וכמות הנושאים שהיא העלתה, גם זה לקוח מבית היוצר של "תעשיית הרצח". זו שיטה להסטת הפוקוס מהנושא
במציאות זה קשה מאוד. כאשר אני מותקפת ע"י מסה של מלל צפוף וקולני, מבלי שיתאפשר לי להשחיל מילה, אני נאלצת להגביר את קולי כדי להגיב, ואז אני מותקפת בכינויים מתחום הנפש. טכניקה נתעבת זו, גם היא מבית היוצר של "תעשיית הרצח". 
כאן מגיע קטע ההתמסכנות: "...עברתי מספיק אסונות בחיי...", שיטה שנועדה לגרום לקורבן לרחם על המקרבן שלו.
ולאחר מכן, קטע הברכות: "...במקום קללות אני שולחת לך המון הגנה, אהבה, חיבוק... מפני הרשע שקיים בעולם...".  מסתבר, שהרשע מצוי במקום אחר, לא בה. 
ולסיום, מטילה עלי את הרבב שדבק בה: "...תבדקי את עצמך...".
מיותר לומר, כי כל אדם, בעיקר אם הוא אמפטי כמוני, שהיה קורא את תגובתה, היה חש חרטה ורגשי אשמה, בשל הדברים הבוטים שכתבתי לה, אך בהיותי למודת ניסיון, ידעתי לזהות את חותמת ידה של "תעשיית הרצח" בכל מילה שנכתבה, כך שהידיעה על זדוניותו ומסוכנותו של פרופיל זה רק התחזקה בי, והשבתי במילה אחת:  זונה!

להלן צילום חלקו השני והאחרון, מההתכתבות ביני לבין הפרופיל, מלי זבדזקי סימור:
מדוע היה חשוב למלי להשיב לי בהרחבה מוגזמת כזו, למילה שכבר הטחתי כלפיה בהודעתי הראשונה.
התשובה בתוך תגובתה: "...את עובדת בזנות בדרום סודן??... האם את מיחסת לי מה שעסקת בו ואת עדיין עוסקת בו?????...".
ציטוט זה מסביר גם מדוע בחר הפרופיל הזה לפרסם על הקיר שלי את השאלה ההזויה האם אני גרה בסודן, ולא לשאול אותי בפרטי.
כ"כ, תגובה זו, שעל פניו, הנה אוסף משפטים זדוניים שאין ביניהם קשר רציף, מכילה ציטוטים שהועתקו מפרסומים שלי,  למשל, המשפט: "...וחוסר יכולתך להבחין בין טוב ורע...". 
רעדתי בכל גופי מפחד המזימה שידעתי כי נרקמה נגדי וכעת הוכח לי שמתבצעים מהלכים לממשה ולחסל אותי.
בתאריך 19.12.2012, כתבתי למלי: "תודה על המידע", ובזה הסתיימה ההתכתבות בינינו. אלה שעומדים מאחורי הפרופיל הזה הקרוי: מלי זבדזקי סימור, ידעו היטב על מה אני מודה, דבר שמסתבר, הדאיג אותם, שכן, מיד הם נכנסו לפעולה להשלמת מצג השווא הדרוש להם, לפני שהם הולכים להוציא אל הפועל את חיסולי, ואז...
בתאריך 21.12.2012, יומיים לאחר מכן, נוצר פרופיל חדש בפייסבוק, של ערבי, אשר יככב בסיפור הזה בהמשך. להלן צילום הפרופיל ביום היווצרו:














בתאריך 22.12.2012, יום לאחר שנוצר הפרופיל של הערבי, נחסמה בפניי הגישה לתיבת ההודעות שלי בפייסבוק.
בדיעבד מתברר, כי גורמים עבריינים בצוות פייסבוק, הופעלו ע"י אלה שמבקשים לחסל אותי, שגם עומדים מאחורי הפרופיל, הקרוי, מלי זבדזקי סימור, והפרופיל של הערבי הנ"ל, שנרשם לפרסומים שלי.  

להלן צילום האימייל שכתבתי לצוות פייסבוק כדי שיתקנו את החבלה הזדונית הזו:
חיי בצל הפשע השטני הזה קשים מאוד. אני לבדי מול פשע אימתני ואכזרי, שהשפיט אליו גם את כל מערכת אכיפת החוק במדינה ואותיר אותי ואת כל הקורבנות, רבבות קורבנות, מובלים כשה לטבח ללא קרן אור באפלה.


ינואר 2013


ברח' בן יהודה 79 ת"א נפתחה חנות אוכל וציוד לבעלי חיים, בה הייתי לקוחה. 
הודיה עבדה בחנות כמוכרת וכך הכרתי אותה,
להלן צילום הפרופיל שלה בפייסבוק.





פעם הובילה שיחתנו לדבר על ברכה קלצ'בסקי, שהיא גם אחת הקורבנות של "תעשיית הרצח", המטפלת כיום בכ-12 כלבים ועוד מספר כפול של חתולים.
רציתי לתאם עם הודיה, משלוח חודשי לברכה, ומכיוון שאין לי טלפון, הצעתי להודיה לשלוח לי חברות בפייסבוק, כדי שנוכל לתאם את המשלוח באמצעות תיבת ההודעות בפייסבוק, ובהמשך גם צירפתי אותה לקבוצה להצלת ברכה והחיות שהצילה.

הודיה גלשה באייפון שלה כדי לאתר את הפרופיל שלי לפי השם. לאחר שלא מצאה את הפרופיל שלי, היא גילתה את דף המאבק שפתחתי על שמי בפייסבוק, בו אני חושפת את "תעשיית הרצח", לייקה, והחלה לסקור בעיניה את תוכן הדף, וככל שקראה ניכר בה שהתרגשה, בהבינה שאני יודעת בדיוק מה שמתרחש סביבי, ואני חושפת את הפשעים שאמורים להיות בגדר סוד מפניי, ופניה הסמיקו, כמי שנתפסה בקלקלתה, וחיוך עצור התפשט על פניה, כמי שיותר מיודעת על מה שאני כותבת.
למרות שכלל לא הופתעתי מתגובתה, בחרתי להתעלם, והצעתי לה שתנסה שוב, כשאני אעזור לה הפעם לאתר את הפרופיל שלי. היא הקלידה שוב את שמי, ואז לפתע שאלה אותי:  "...את גרה בסודן?...".  
חשבתי שאני מקבלת התקף לב... אמרתי לה: "...מה סודן? ...את לא יודעת שאני גרה פה בשכנות?... איזה שאלה מוזרה זו?...".   
אז היא הראתה לי באייפון שלה את הפרופיל שלי, ואמרה לי: "...את רואה?... רשום אצלך, שאת גרה בסודן...", והוסיפה: "...בגלל זה לא מצאתי אותך...".
החוורתי ורעדתי בכל גופי מפחד, ואמרתי לעצמי בקול: "...הם רוצים לרצוח אותי ...הם רוצים לרצוח אותי...". לפתע, שמעתי את הודיה מגיבה כלפי בלעג: "...אנחנו נשמור עלייך... אל תדאגי... הם לא ירצחו אותך...".
לא היה טעם להשיב לה, רק חשבתי בלבי, איך הפכתי להיות ללעג בפי כל אפס... והלכתי.
רצ"ב צילום הפרופיל שלי, כפי ששובש:


















מיותר לומר, כי החדירה הזו לפרופיל שלי, הדירה שינה מעיני.
משמעות הדבר, היא, שבכוחם של החוקרים הפרטיים העוסקים בחיסולי, להפוך את הפרופיל שלי לכל דמות בדויה שיחפצו, ולמחוק את קיומי.

עדכנתי את מקום מגוריי בחזרה לתל אביב, אך לא הייתי שקטה. היה ברור לי שמבקשי נפשי, ימשיכו לנסות הכל עד אשר יצליחו לחסל אותי.
אני חיה בחרדה גדולה... האיום על חיי ממשי... והנורא מכל, שאין לי כתובת לפנות אליה לעזרה... ואל תציעו לי לפנות למשטרה, עבדתי במשטרה 6 שנים... המשטרה היא עמוד השדרה של פשע שטני זה.

לאחר פסק זמן קצר, המשכתי בחקירתי. 


פברואר 2013

פניתי שוב אל אריק גינת, והפעם חשפתי את שם הפרופיל: מלי זבדזקי סימור
ולהלן צילום מההתכתבות בינינו, המדברת בעד עצמה:


אריק הודיע לי מפורשות, שאינו יודע מי היא המלי הזאת, וכי זה שקר שהיא כותבת שהיא עבדה או עובדת אצלו. והוא גם מוסיף ומספר לי. כי פנה למלי והודיע לה שתסיר את פרסום הדף שלו מהפרופיל שלה.


מרס 2013


נכון ליום 15.3.2013, טרם בוצעה בקשתו של אריק גינת מהפרופיל, מלי זבדזקי סימור, להסיר את הקישור לדף העסקי שלו, אף שחלפו שבועייםבקשר לכך אציין, שהפרופיל, מלי זבדזקי סימור, הגיב להודעותיי תוך יום.
בד בבד, הופעל נגדי, הפרופיל הערבי, שכזכור, נפתח בפייסבוק, מיד למחרת סיום ההתכתבות ביני לבין הפרופיל מלי זבדזקי סימור, כפי שיתברר בהמשך.

אציין, כי מזה שנים רבות, אני יודעת על קיומה של מזימה לחסל אותי בזהות בדויה, בגללה, אני מוטרדת בכל מקום בו אני נמצאת ע"י גברים ונשים כהיי עור, אפריקאים, אמריקאים, ערבים מכל מקום בעולם, כמו גם בני המזרח הרחוק וכד', וכך אני מוטרדת גם בפייסבוק.

אני כמובן חוסמת בפייסבוק, כל פרופיל זר אשר "תעשיית הרצח" מנסה לשתול לי, כחלק מהמזימה לחסל אותי. כאלה המציעים לי חברות, ששולחים לי הודעות הזויות, שמלייקים לדפים ולפוסטים שלי, וגם חסמתי פרופילים שבתחילה היה להם שם ישראלי, ולאחר שאישרתי אותם התברר לי שהפכו לפרופיל זר.
להלן צילום החסימות שביצעתי בפרופיל שלי בפייסבוק, המדבר בעד עצמו. אני תוהה, מה בפרסומים שלי מושך כל כך הרבה ערבים לחפש את קרבתי:

אומנם אני מצליחה לסכל את המזימה לחסל אותי, כאשר אני חוסמת את הפרופילים הזדוניים שנשתלים לי, אך אני יודעת כי זה  זמני בלבד.
בהמשך התברר לי, כי פרופילים זרים מוחדרים לפרופיל שלי באמצעות הרשמה לעדכונים שלי, ואין פשוט מזה, מאחר והאופציה הזאת לא מצריכה את אישורי.

לגמרי במקרה, עליתי על זה, וחסמתי את כל הפרופילים הזרים, ומאז אני מבצעת בדיקה יומית של הנרשמים לפרסומים שלי. אני יודעת שיש גם נרשמים זדוניים לפרסומים שלי, שמוצגים בשם ישראלי, אך אני חוסמת רק את הזרים.

בתאריך 5.3.2013 ביצעתי בדיקה שגרתית של הנרשמים לעדכונים שלי בפייסבוק, ולפתע גיליתי עוקב חדש, את הפרופיל הערבי המוזכר לעיל.
הייתי אמורה לקבל התראה, שמודיעה לי כי הפרופיל הערבי נרשם לעדכונים שלי, אך משום מה, לא קיבלתי התראה, ואני גם לא מקבלת התראות בכלל, כאשר הנרשמים לעדכונים שלי הם זרים זדוניים.
להלן צילום של הפרופיל הערבי מהרשמתי לעדכונים שלי:








להלן הקישור לפרופיל של הערבי הזה: ابو دنيا الصقر
אם תנסו להיכנס לקישור ייתכן ותקבלו את ההודעה שלהלן, או שרק אני מקבלת הודעה זו מאחר וחסמתי את הפרופיל: 

חשוב לציין, כי הפרופילים הזדוניים שנשתלים לי בפייסבוק, נועדו לשמש בידי "תעשיית הרצח" עדות הזויה לכך, שקיימת היכרות אישית ביני לבין הזרים המקשטים את הפרופיל, וזאת בהנחה חולנית הזויה, כי התקשרות וירטואלית בפייסבוק מעידה על קיומה של היכרות אישית.


כפי שכבר אמרתי, הפשע הזה לא אומר נואש. לאחר שנכשל לייחס לי קשרים עם גברים כהיי עור ברשת, בוצעו במציאות 2 ניסיונות ליצור מצג שווא כאילו אני בקשר עם גבר כהה עור:


להלן האירוע הראשון שהיה ניסיון ליצור מצג שווא כאילו שאני בקשר עם גבר כהה עור:
בבוקר יום שני, 11.3.2013 - לאחר שסיימתי להאכיל את חתולי החצר, ולאחר שהחתול העיוור שלי סיים את פעילות הבוקר השגרתית, הכנסתי אותו לארגז שלו, והנחתי את הארגז בצד השביל, כרגיל, ונכנסתי הביתה להמשיך בעיסוקיי. 
מספר דקות אח"כ, יצאתי לזרוק אשפה, ונדהמתי לראות רכב שואב ביוב, שמספרו: 58-226-14 חונה על המדרכה, כשחלקו האחורי צמוד לשביל המוביל לדירתי, כלומר.
צינור שאיבה נמשך מהרכב אל הבניין השכן, מה שגרם לי לתהות... אם העבודה מבוצעת בבניין השכן, מדוע הרכב לא נכנס לחניה של השכנים, שהייתה פנויה לחלוטין, ולהימנע ממשיכת צינור ארוך כל כך... 
בחור שחום עור, מעדות המזרח, עמד מאחורי הרכב, ונראה כמתעסק עם הצינור.
עקפתי את הרכב והמשכתי ללכת לכיוון פח האשפה.
כשחזרתי, ראיתי את הבחור נשען על המעקה הצמוד לשביל המוביל לדירתי, באופן שניתן לחשוב שאינו קשור לרכב שואב הביוב החונה במקום, בידו החזיק טלפון נייד שהצמיד לאוזנו, ועל ראשו חבש כובע קסקט, שלא חבש קודם.
מיותר לומר, כי כדי להפעיל את צינור השאיבה יש צורך להפעיל משאבה המשמיעה רעש חזק, וזה לא נשמע, היה שקט מוחלט, מה שאומר, שהכל היה הצגה, שנועדה להסביר את נוכחותו של הבחור בקרבת ביתי, כדי שיוכל להטריד אותי.
ואכן, בחזרה, כשהתקרבתי לשביל, פנה אליי הבחור, תוך שהוא מחזיק את הנייד צמוד לאוזנו, וקרא לעברי באופן לא מכובד: "...מה יש לה בעיניים!...".
לציין, כי הוא לא היה יכול לראות את החתול העיוור שלי שהיה מונח בתוך הארגז, ולכן, ברור, כי השאלה הייתה מוכנה לו מראש. 
אני כמובן התעלמתי והמשכתי ללכת מבלי להפנות ראשי לכיוונו, ואז הוא צעק אליי מאחורי גבי באופן פוגע ומעליב ובטון תקיף: "...הי!... הי!... הי!... מה יש לה בעיניים!...". המשכתי להתעלם וירדתי במדרגות אל ביתי. 
ליד דלת ביתי הסתובבתי לתצפת אחרי הבחור. הוא נראה מדבר בלחש בנייד כמי שמתאמץ לשכנע מישהו... אז הבאתי דף ועט, רשמתי את מספר הרכב, ונכנסתי הביתה. 
לאחר כשתי דקות, יצאתי שוב לראות אם הבחור הפעיל את המשאבה, וגיליתי שהשטח ריק... בשקט בשקט הוא גם נעלם.   

להלן האירוע השני שהיה ניסיון ליצור מצג שווא כאילו שאני בקשר עם גבר כהה עור:
הייתה תקופה שהתפרנסתי מאיסוף בקבוקים למחזור. 
בעומדי בתור להחזרת בקבוקים, בשופרסל בן יהודה 77 ת"א, הבחנתי בבחור שעליו אדבר באירוע הזה, שגם החזיר בקבוקים, ולצורך האירוע אציין, כי גוון עורו, שחום.
בעקבות התעללות קשה ויזומה, שעברתי ע"י עובדי הסופרים, נאלצתי להפסיק לעסוק גם בזה, אך והשכנים המשיכו להניח ליד פח האשפה בקבוקים למחזור, אז חשבתי לעצמי שאני אאסוף אותם עבור אותו בחור, וכאשר הוא חלף ליד ביתי באחד הבקרים הצעתי לו שיכנס פעם בשבוע לקחת את הבקבוקים שאני אאסוף עבורו.


המשך יבוא.


הצטרפו לדף המאבק שפתחתי נגד "תעשיית הרצח" בפייסבוק

רשומה עדיין בכתיבה.

אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.