המכובדים בארגונים השונים

אפתח בציטוט מתוך דברים שכתבה הבלוגרית, לורי שם טוב, בהתייחסה למושג: ניכור הורי:

"...ניכור הורי, הוא אחד מסוגי האלימות המנוולים ביותר... זוהי מציאות איומה, שבה הורה אחד מסית את ילדיו נגד ההורה השני, וגורם לנתק מוחלט ביניהם, ועם המשפחה המורחבת, וכל מי שבמעגל ההיכרות עמם... ההורה המסית יוצר אצל הילד תפיסת מציאות מעוותת ושקרית, בה נמחקים הזיכרונות הטובים עם ההורה השני, ובמקומם נשתלים לילד תחושת ביזוי, שנאה ופחד כלפי ההורה השני...". 
"...הילדים המוסתים לוקים במעין "תסמונת שטוקהולם", שבה, הקורבן מזדהה עם התוקפן האלים ופועל לטובת מטרותיו החולניות... הילד מתנהג בחוסר תודעה לחלוטין, קיצוני מאוד, חירש ועיוור למציאות אשר פוגעת בו ומעוותת את חייו... ההורה המסית רואה בילדו כלי למטרותיו... והילד המוסט פועל כבובת מריונטה נגד ההורה שנגדו הוסט...".
ואז מתארת לורי חוויות מתוך הטרגדיה הפרטית שלה:
"...בהתחלה, ניסיתי למחות מול הרשויות השונות, להסביר ולתאר את העוול הנורא שנגרם לי ולבני, אךנתקלתי בפנים אדישות, מאשימות ופטרוניות, שהוסיפו גם הם והכאיבו לי, ביזו אותי והתעמרו בי...".

בסיום שואלת לורי: "...איפה יצחק קדמן וארגוני זכויות אדם למיניהם... כשמדובר בניכור הורי?...".

====================

ובכן לורי יקרה, את לא היחידה.
רבים המאמינים, כי ארגוני זכויות אדם, נקיים מתאוות בצע, והם מונעים אך ורק מתוך אידיאלים.
גם אני הייתי במקום הזה. 

להלן ארגונים... לשיפוטכם.

ארגון הרהורים על משפחה וילדים

הרשומה בכתיבה

אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.