יום שני, 25 בפברואר 2013

אודות


"...לעולם אל תפחד לעשות את הדבר הנכון, כאשר רווחת אדם או בעל חיים עומדת על כף המאזניים. סנקציות החברה מתבטלות מול הנזק שאתה גורם לנפשך כאשר אתה מפנה מבטך הצידה...".   מרטין לותר קינג

***

הטרגדיה שלי ושל משפחתי, כפי שאחשוף בבלוג הזה, היא הטרגדייה של רבבות קורבנות כמונו, המובלים כשה לטבח, שאינם יודעים זאת.
אם הנכם חווים בחייכם טרור, התעללויות שטניות, פגיעה בדפוסים החוזרים על עצמם, בכם ובבני משפחתכם, בבעלי החיים שלכם... אם אתם חשים כי משפחתכם מתפרקת ואתם מבודדים... שחבריכם הטובים אינם לצידכם כאשר אתם זקוקים להם ואתם רואים את העוני מתדפק על דלתיכם... אם אתם חווים אלימות בעלת אופי מתמם, בכל זמן ומקום, ואין לכם כתף תומכת... רשויות אכיפת החוק מוסיפים ועושים לכם עוול, ואתם חשים שכולם קשרו נגדיכם... ואין לכם מושג ירוק איך יוצאים מהלופ הזה... קחו בחשבון, שכל אשר מתרחש עליכם אינו יד הגורל, אלא, יד אדם זדונית מכוונת... 
זכרו - הכסף הוא תכלית הכל... והוא המניע... סביר להניח שאינכם יודעים שאתם שווים כסף... אבל בזה כל העניין... ניצולי שואה שקיבלו פיצויים מגרמניה, הם האוכלוסייה המבוקשת ביותר בקרב הנוכלים... וכמובן גם כל אדם תמים וחלש שהוא יורש רכוש רב... ולא תמיד הוא יודע שהוא ירש.



הקדשה


חיי בצל הפשע



המידע שאני מצפה לקבל


***


"...לעולם אל תטילו ספק בכך, שקבוצה קטנה של אזרחים חושבים ומעורבים חברתית, יכולה לשנות את העולם, בפועל, זה הדבר היחיד ששינה את העולם אי פעם...".     מרגרט מיד







***




אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.

רשומה


הרשומה בכתיבה


אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.

זכויות שוטרים

ביום שבת, 20.4.2013, נחשפתי בפייסבוק לפוסט שהופיע כתמונת נושא ומתחתיו תגובות, השייך לפרופיל בשם "זכויות שוטרים".... להלן צילום הפוסט והתגובות:





































להלן אצטט מתוך תגובתו של יגאל אילינס: 
"...הגיע הזמן שיהיה כמו לפני שנים שאנשים היו רואים שוטרים ובורחים, ולא כמו היום שמוציאים טלפונים ומצלמים אותך... בקיצור אני בעד תקופת הפחד של מדורניקים שהיו מפוצצים... בלי מח"ש ובלי בח"ש, רק פחד... הגיע הזמן לגבות את השוטרים ושיתנו לשוטרים כוח לחנך את העבריינים פה ואת פורעי החוק...".


וזה צילום הפרופיל של השוטר יגאל אילינס שאת תגובתו ציטטתי לעיל:


על פניו, בחור נחמד, בעל נפש עדינה, אבל אל תסתכלו בקנקן אלא בדבריו... ומדבריו ברור, כי אינו ראוי להיות איש חוק... וכי מאחורי החזות התמימה לכאורה, מסתתר אדם שאוהב להשליט טרור ופחד על אזרחים... בחור זה אינו מבין את עבודתו... אינו מבין את השליחות שהוא נושא על כתפיו... לא הייתי רוצה לראות את השוטר הזה מופיע לאירוע שבו אני אבקש את עזרת המשטרה... הוא הוכיח בדבריו שהוא אדם מסוכן... והשוטר הזה הוא תבנית נוף השוטרים כולם...










הרשומה בכתיבה


אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.

שוויצר, קשיש ניצול שואה מאוים ע"י מנהל בית אבות בו הוא שוכן, שיחסלו באמצעות יצירת מצג שווא בסיוע פקידי סעד ופסיכיאטרים שעובדים בשבילו

מר שוויצר, קשיש בן 92 ניצול שואה, המתגורר בבית אבות "נוף המושבה" בפתח תקווה, מאוים ע"י מנהל המוסד, כי יחסלו אם לא יעזוב...
נכדו של הקשיש תיעד את מנהל המוסד בעת שהוא מאיים בחיסול סבו, באמצעות הזרוע הרצחנית המושתתת על פקידי סעד-פסיכיאטרים-ושופטים....

צפו בסרטון... לנוחיותכם תמללתי את הסרטון מטה...

    הסירטון פורסם ב-19 באפר 2013
    ציטוט התיאור בתחתית הסירטון:
    
    אפריל 2013 - הפקרת קשישים וניצולי שואה ע"י משרד 
    הרווחה ולשכת הרווחה פתח תקווה, חושפת את
    הקשישים להתעללות, עושק וגזל, בידי בתי האבות
    תאבי הבצע...

      ניצול שואה בן 92 מתגורר בשבועות האחרונים בתוך
     אתר בנייה. הוא לא מחוסר בית, אלא, שבית האבות
     נוף המושבה, שבו הוא מתגורר, החליט לבנות אגף 
     חדש בקומה שלו, מבלי לפנותו, ואם לא די בכך, אז 
     מנהל המקום גם מאיים להרחיקו מהמוסד באמצעות
     שקרים... 

  "בית אבות נוף המושבה מציג כיצד מחסלים קשיש בחסותם"


כיתוב על המסך


מנהל בית אבות "נוף המושבה" פתח תקווה מאיים "לחסל" קשיש ניצול שואה....   

חדשות 2 - אפריל 2013

הגדרת הקשיש כמטרת חיסול


מנהל המוסד אל נכדו של הקשיש: "...אין שום סרט שאתה יוצא ממנו מרווח... הסרט הכי ורוד שלך, שאתה יוצא בדירה אחרת... שכבר קיבלת... ואח"כ, אתה יודע... על הפוסטר שלי עם סימן של מטרה... איך לדפוק אותך...

תיוג הקשיש כחפץ לאשפה כ"עצם בגרון"


הנכד: למה?... אם מה?... הוא נשאר ב....

מנהל המוסד אל נכדו של הקשיש: "...כן, כן, כן, מה, מה אתה חושב... אם הוא ישאר בקומה, אתה חושב שאנחנו ניתן לו להישאר בקומה?... אתה חושב שנעשה לו טוב בקומה?... מה, מה אתה חושב?...

הנכד: הוא יהיה... הוא יהיה שם... ויש שם מחלקה...

מנהל המוסד אל נכדו של הקשיש: "... הוא יהיה תקוע כמו עצם בגרון ויתייחסו אליו כמו עצם בגרון...".


תיוג פסיכיאטרי: "דיכאוני"


מנהל המוסד אל נכדו של הקשיש:  "...מה, חסר?... חסר שיטות להפוך בן אדם שיהיה לא רצוי?... מה, הוא גם ככה קצת דיכאוני...".


שימוש ב"חוות דעת" של פסיכיאטרים מושחתים תאבי בצע


דברי הסבר
המנהל לא הסתפק בכך, והסביר כיצד ידאג להפוך את שוויצר לסיעודי, כזה שלא יכול יותר לגור בדיור מוגן.

מנהל המוסד אל נכדו של הקשיש: 
"...בקלות אנחנו מעיפים אותו מפה... אתה יודע באיזה קלות מבחינה רפואית אני הופך אותו ללא כשיר להיות פה?... אתה לא מבין.... 


מנהל בית האבות מעסיק עובדים סוציאלים ופסיכיאטרים הכותבים "חוות דעת" כרצונו


מנהל המוסד אל נכדו של הקשיש: 
"...אני מחר מביא חוות דעת רפואית שאני אגדיר אותו לא כשיר... לא כזה בלגן בשבילי לעשות את זה... אתה יודע כמה כלים יש לי פה ביד?... מנהל בית חולים זה חצי אלוהים בבניין הזה...".



אנשי שררה וגזלנים מסוגלים לתייג מוחלשים כרצונם - בתי משפט משמשים חותמת גומי לבקשותיהם


הנכד: למה שיגדירו אותו שהוא כאילו בסדר... הוא לא...

מנהל המוסד אל נכדו של הקשיש: "...אתה בטוח שהוא בסדר?... אתה רוצה שאני אוכיח לך אחרת?

הנכד: לא, נכון, יש לו ליקוי ראייה, יש לו ליקוי שמיעה, והכל, אבל זה לא כשיר? 

מנהל המוסד אל נכדו של הקשיש: "...לא, לא...".

הנכד: על זה אתה מעביר ל...


הצבת מכשולים בדרכו של הקשיש, כדי שימעד ויהפוך סיעודי




מנהל המוסד אל נכדו של הקשיש: "...הנפילה הראשונה שתקרה לו, אני אקח אותו מפה... אני אקח אותו לבית חולים ואני לא אחזיר אותו...

הנכד: זה מה שהכי הפחיד אותי פה עם כל ה.... כל הבלגן שהיה כאן...


משרד הרווחה והבריאות מפקירים קשישים לעושק, הזנחה, והתעללות


דברי הסבר
בבית אבות "נוף המושבה" מחלקה סיעודית בפיקוח משרד הבריאות, ומחלקה לתשושים בפיקוח משרד הרווחה.
שוויצר פנה גם למשרד הבריאות וגם למשרד הרווחה, ושני משרדים אלה השיבו לו, כי הדיור המוגן אינו תחת אחריותם.
כך נותר שווייצר, הקשיש בן ה-92, ניצול השואה, להתמודד לבדו מול הפטישים והאיומים של מנכ"ל המוסד.

שווייצר מספר: "...הוא רצה להזיז אותי מפה בכוח... ממש... זה מה שהוא עשה עם הרעש הזה... להבריח אותי מפה... אני לא בורח... אני לא פחדן... אני ראיתי את המוות שלי לפני העיניים פעמיים...


אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.

רשות הדואר


הרשומה בכתיבה


אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.

יעקב שטיינברג ז"ל, בעלה של מינה, אחותי הבכורה ז"ל...



אחיו מרצ'לו (צ'לו) מרדכי הי"ד, נפל במלחמת יום הכיפורים.  




הרשומה בכתיבה


אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.

מרצ'ל (צ'לו - מרדכי) שטיינברג הי"ד, נפל במלחמת יום הכיפורים... הוא גיסה של מינה, אחותי הבכורה.

     

סיפור חייו מתוך אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל











מי שיש בידו להוסיף פרטים, מוזמן לעשות זאת.

אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.

המכובדים במערכת הרווחה ובריאות הנפש

ברשומה זו תיחשף הזרוע השטנית ביותר של "תעשיית הרצח", שמחסלת ללא הכרה את הקורבנות בעבור בצע כסף


פקידי רווחה - פסיכיאטרים - ושופטים 



, בהיותם 








להלן המכובדים ברווחה:







אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.

השיטה - עו"ד אלדד יניב נפגש עם ג'קי אדרי, אחד מקורבנותיו, והנושא שעל הפרק: מפעלי ים המלח והאחים עופר

אלדד יניב מתאר את תוכן הסרטון כך:
"...על מה שעוללתי לג'קי אדרי, הגיבור הישראלי שלי, ועל התיקון שלנו... מחזירים את ים המלח מידיהם של החים עופר...". 
לנוחיותכם, תמללתי את הסרטון בהמשך. 


תמליל הסרטון:

כתוביות על המסך:
"...בשנת 2004 נשכר עו"ד אלדד יניב ע"י עידן עופר "הבעלים" של ים המלח, לחסל את ג'קי אדרי, מי שחשף את תנאי העסקה של עובדי הקבלן בים המלח.
אדרי פוטר מיד
בפגישה נכחה גם מירב דוד, מספר שתיים במפלגת "ארץ חדשה"

עו"ד אלדד יניב (פותח ומספר): "...פעם ראשונה שנתקלתי בג'קי, הגעתי לבאר שבע לכנס אחרי השריפה, אחרי האסון שהיה בכרמל... הגענו עם חיים קליין, הניצב, לדבר לנהל מאבק נגד הממשלה, שהפקירה את האזרחים... חיים אומר לי, אתה מכיר את ג'קי?... אומר לו, לא מכיר את ג'קי, מה לי ולג'קי?... ולוחץ לו את היד... ככה היד נשארת באוויר...

מירב דוד (מס' 2 במפלגת ארץ חדשה): והשם לא מצלצל לך מוכר?

עו"ד אלדד יניב: איך מוכר? לפני שנייה אמרו לי תכיר את ג'קי אדרי... איך יצלצל לי מוכר?... מה לי ולג'קי אדרי? הוא גר בדימונה, אני גר בתל-אביב, מה לי ולו? (וממשיך לספר):
...נכנסים פנימה לאולם, מתחיל האירוע... מתחילים כל מיני אנשים לדבר... ואז עולה ג'קי... עולה ג'קי ומדבר על האחים עופר... המאבק שניהלו נגדו האחים עופר... הרגו אותו... כתשו אותו... האנשים מתחילים לבכות באולם... ואני שואל עצמי, מי זה הבנאדם הזה... אלוהים אדירים, מי זה הג'קי אדרי הזה?... ואז אני עושה בסמארטפון שלי "ג'קי אדרי" ואז אני מסתכל על תוצאה ראשונה... שנייה, כוס אחתק, ואז אני רואה... אני אומר, זה ג'קי אדרי... זה הבן אדם, שאני, כשהייתי הקונסיליירי של משפחת עופר, הרסתי לו את החיים...

מירב דוד (מס' 2 במפלגת ארץ חדשה): מה הוא עשה לך?

ג'קי אדרי: הוא רצה לדפוק לי את החיים...

עו"ד אלדד יניב (ממשיך לספר): "...ואז אני יושב באולם ואומר לעצמי... מה עושים?... מה עושים?... מה עושים?... ואז הוא יורד, מגיע התור שלי, ואני אומר... הגעתי לפני חצי שעה מתל אביב... ואני מספר את כל הסיפור עם היד שלי שנשארה באוויר, ואיך גיליתי לפני דקה, שאני לא מכיר את ג'קי אדרי מלפני חצי שעה, אלא אני מכיר את ג'קי אדרי הרבה הרבה שנים אחורה ואני מספר להם מה עשיתי לו...

ג'קי אדרי (שולף מסמך, מציג אותו בפני ע"וד אלדד יניב): "...זה אתה?... זה אתה כן?...",

עו"ד אלדד יניב: "...זה אני עם העט נובע... שעולה כמה מאות דולרים...".





ג'קי אדרי: "...אתה יודע, אנשים לפעמים חושבים שאנשים חיים בסרט... אנחנו זה לא סרט... זה אמיתי... אומרים לי, באמת?... אלדד ביקש סליחה... באמת?... אמרתי להם, אלדד רצה לשחוט אותי... להרוג אותי... אלדד חיסל אותי... זה אמיתי... זה מקור...

עו"ד אלדד יניב (ממשיך לספר): "...אני עולה לבמה וממשיך לספר את הסיפור, והאיש האציל הזה, שהשאיר לי את היד באוויר, הוא עולה לבמה והוא מחבק אותי, ואנחנו שנינו עומדים על הבמה איזה לא יודע כמה דקות, ומרטיבים האחד לשני את הכתף... אבל זה לא מספיק, זה לא, זה סתם.... מה זה הוא איש אציל... אז אני ביקשתי סליחה... אז הוא סולח... אבל זה לא אמיתי, זה לא מספיק, זה לא יכול להיגמר בזה, כי אני כבר לא אעשה את זה... אבל במקומי אנשים אחרים עושים את זה... ויש עוד ג'קי ועוד ג'קי ועוד ג'קי, אנחנו לקחתנו...
ובריטיינר של כמה אלפי דולרים... כיבינו לו את האור בחיים...

ג'קי אדרי: "...שואלים אותי הרבה פעמים לגבי אלדד יניב... אם סלחתי לו... ואני אומר לכולם, כן... סלחתי לו... הוא היה שליח... אני מסתכל לך אלדד בתוך העיניים ואני אומר לך, אלדד, אתם הולכים להיות בכנסת, אתם הולכים להיבחר לכנסת, אבל פה אני אומר לך בגלוי... אני אעמוד בחוץ, ואם אני אזהה, שכל ההבטחות שלך לא הולכות להיות מקויימות, כמו שאתה מבטיח לציבור הבוחרים שעומד להצביע עבורך ויכניס אותך לכנסת... אז אני אפתח במסע חיים מול הילדים שלך, שהם יתביישו באבא שלהם, לכל חייהם...

 עו"ד אלדד יניב: "...ב-23 לחודש, כשאנחנו נכנסים לכנסת ה-19, הדבר הראשון שאנחנו עושים... הראשון שאנחנו עושים... אנחנו נוסעים לדימונה, ובקשים מג'קי לעמוד בראש מטה המאבק להחזרת ים המלח לעם ישראל... הוא עובר לעבוד בכנסת... ואנחנו נוציא על הדבר הזה מאות אלפי אנשים לרחובות... לא הגדלת התמלוגים המצחיקים שהם משלמים... זה לא מספיק, לא מספיק... עד שים המלח לא יילקח מהם בחזרה ויינתן למדינה, לעם, אף אחד פה לא יבין כלום...
וביום שג'קי לוי ייקח את ים המלח חזרה ויחזיר אותו לעם ישראל... זה התיקון שלי.

 ***   ***   ***   ***   ***   ***   ***   ***
וזו פנייתי האישית אליך, עו"ד אלדד יניב, 
מאחר שלא נכנסת לכנסת ה-19, כפי שחשבנו, חבל על הזמן שיבוזבז לחינם... עד לבחירות הבאות.
אתה מוזמן להפעיל את ג'קי לוי במסגרת פעילות אזרחית, להחזרת ים המלח לעם ישראל... 
תיקון אפשר וגם רצוי לעשות כפעיל חברתי, ואז להגיע לבחירות עם קבלות על עשייה... הסירטונים, כמה שהם חשובים, אינם מספיקים... 
עם קבלות, מובטח לך קולות שיושיבו אותך בכנסת הבאה.
בברכה,
מלכה טייכר-מילר







אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.

המכובדים בעיריית תל-אביב


הרשומה בכתיבה


אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.

יסמין יהושע, רכזת פניות הציבור בלשכת מבקר המדינה, זרוע של "תעשיית הרצח" 2013

בתאריך 1.2.2013 - בעקבות דברים שאמר העיתונאי ברוך קרא במהלך דיון שעסק בפרשת הרפז, שלחתי אימייל אל מבקר המדינה והתרעתי. 
להלן הקישור אל האימייל ששלחתי אל מבקר המדינה בעניין פרשת הרפז.
שבוע לאחר מכן, בתאריך 7.2.2013, קיבלתי אישור באימייל שמכתבי התקבל בלשכת מבקר המדינה.
להלן צילום האימייל שקיבלתי: 














היה ברור לי, כי אקבל אישור, וגם תוך פרק זמן סביר, מאחר והנושא: "פרשת הרפז", לכאורה, אינו עוסק בקורבנות של "תעשיית הרצח"

אך כעבור שבוע, בתאריך 14.2.2013, בעקבות כתבת טלביזיה מזעזעת, שלחתי תלונה נוספת, והפעם עסקה תלונתי במשפחת גל, שהינה קורבן של "תעשיית הרצח", ושורדת טרור שטני מידי בעלי עניין בקיבוץ משמר השרון המופרט, שבו הם גרים.
בעלי עניין תאבי בצע אלה זוממים להשתלט על חלקה של משפחת גל ברכוש המשותף שנוצר כתוצאה מהפרטת הקיבוץ, ולשם כך הם מממנים התעללות שטנית יזומה ומתוכננת נגד המשפחה ובעיקר נגד הילדים הרכים וחסרי הישע.
תלונתי זו הופנתה נגד השופט שמואל בוקובסקי ונגד אשתו, פקידת הסעד, מיכל מילשטיין-בוקובסקי, המוכרים כמי שסוחרים ומתעללים בילדים ממשפחות חלשות, ומהכתבה עולה שהם גם הופעלו כזרוע של "תעשיית הרצח" להתעלל במשפחת גל ובילדיה. 
להלן תלונתי נגד השופט שמואל בוקבסקי ונגד אשתו, פקידת הסעד, מיכל מילשטיין-בוקובסקי, שכאמור, נשלחה באימייל בתאריך 14.2.2013, לשני גורמים:
  • מבקר המדינה, השופט בדימוס, יוסף שפירא, 
  • נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, באמצעות דובר משרד המשפטים.
כשבוע וחצי חיכיתי למענה שלא הגיע, לא מלשכת המבקר ולא מלשכת דובר משרד המשפטים
כבעלת ניסיון מר בשיטות ההתשה שמפעילה "תעשיית הרצח" על קורבנותיה, באמצעות עובדי ציבור שאמורים לטפל בפניותיהם של הקורבנות, היה ברור לי, כי זה לא עיכוב, אלא, ניסיון להתעלם מתלונתי. לכן, לא ראיתי טעם להמתין עוד, ובתאריך 25.2.2013 שלחתי לשני גורמים אלה תזכורת. 
להלן צילום מהתזכורת:

וכאן אציין, כי כדי למנוע מקורבנותיה מזור, השפיטה אליה "תעשיית הרצח", בין היתר, עובדי ציבור בצמתים החשובים בכל גוף במדינה, ואלה מופעלים על ידה נגד קורבנותיה ומונעים מהם מזור לסבלם. 
אין לי ספק, כי "תעשיית רצח" שטנית זו, בוחשת גם בלשכת מבקר המדינה וגם בלשכת דובר משרד המשפטים. 
השופט ואשתו, המככבים בתלונתי, ודאי שהנם נכס בידי "תעשיית הרצח", אשר חלק גדול מהחיסולים שהיא מוציאה אל הפועל מבוצעים בידי שניים מזרועותיה השטניים ביותר, שופטים ופקידי רווחה.
ברור, כי שופט עבריין, שנדרש לבצע תיאום עם פקידת סעד מושחתת, לשם חיסול קורבנות, אין נוח ופשוט מכך שהשופט ופקידת הסעד הם בני זוג בחיים... 
זו הסיבה בגללה פועלת "תעשיית הרצח" למנוע את הרחקתו לצמיתות מכס המשפט של שופט עבריין זה.

בתוך כך, יומיים לאחר התזכורת שלי, בתאריך 27.2.3013, קיבלתי את האימייל הרצ"ב, שבו יסמין יהושע מאשרת לי כנציגת לשכת מבקר המדינה, את קבלת תלונתי נגד הזוג בוקובסקי.










לציין, כי מלשכת דובר משרד המשפטים, לא באה כל תגובה, למרות שגם אליהם שלחתי את אותה תזכורת.

בטרם אמשיך, אפרט בקצרה בקשר לתפקידה של יסמין יהושע:
  • כרכזת פניות הציבור בלשכת מבקר המדינה, מטפלת יסמין יהושע במאות אימיילים ביום. תפקידה לאשר כל פנייה ולהודיע לפונה אל מי העבירה את פנייתו להמשך טיפול.
  • בפועל, הגברת, במקרה הטוב, רק מאשרת, ובמקרה הפחות טוב, גם זה לא.
  • גורלן של התלונות שאינה מאשרת, להיקבר בתיקייה שהיא מעין סל אשפה... וזה היה אמור להיות גורל תלונתי זו, נגד השופט ואשתו...
  • התזכורת שלי, אילצה את יסמין לאשר לי קבלת פנייתי, והיא עשתה זאת מבלי להודיע לי למי הועברה תלונתי להמשך טיפול, וזאת, כי לא העבירה את תלונתי לאף גורם להמשך טיפול, ומיד לאחר אישורה, הועברה תלונתי לגניזה בתיקיית האשפה...
ודאי תתהו, מאין ליסמין יהושע האומץ לעשות בתלונות העוברות תחת ידה, ככל העולה על דעתה?... ובכן, המצב מאפשר לה לנהוג בבריונות.
  • כמות הפניות הגדולה המגיעה אל לשכת מבקר המדינה, חייב התייעלות.
  • הפתרון שנמצא הוא במתן סמכוות ליסמין יהושע, לסנן את הפניות המגיעות אליה, ולהחליט, איזו פנייה תועבר להמשך טיפול ואיזו פנייה תיגנז כנ"ל.
  • סמכות זו הוענקה ליסמין, מן הסתם בהסתמך על כך שבמשך שנות עבודתה בתפקיד זה, רכשה מיומנות וניסיון, והוכיחה אמינות ומקצועיות, אלא, שכאשר מדובר בקורבנות "תעשיית הרצח", האדם הכי אמין הופך להיות מפלצת אדם...  
  • מיותר לומר, שאף גורם לא מבקר את סינון התלונות שמבצעת יסמין, כך שהיא חופשיה לסנן גם תלונות שהוכתב לה ע"י בעל עניין לסננם...  
מאחר שכך, ומאחר ותלונתי עוסקת בניסיון של בעלי עניין בקיבוץ משמר השרון, לחסל את משפחת גל, הורים וארבעת ילדיהם הקטנים, לא הסתפקתי באישור שיסמין שלחה לי, ופניתי אליה שוב באימייל הרצ"ב, וביקשתי שתודיע לי למי העבירה את פנייתי, להמשך טיפול.

הפעם יסמין השיבה לי מיד, וכעבור 3 ימים, בתאריך 3.3.2013 שלחה לי את האימייל הרצ"ב, כתשובה:


כשקיבלתי את האימייל הזה, התחזקה בי הידיעה, כי יסמין יהושע, פועלת כזרוע של "תעשיית הרצח" בתוך לשכת מבקר המדינה.

ולהלן נימוקי:
1.  בכל האימיילים שהופקו ע"י יסמין יהושע, מופיע הפורמט הזהה כפי שמצ"ב להלן, למעט באימייל האחרון, שבו לא מופיע אף אחד ממרכיבי הפורמט... באופן זדוני על פניו.



















2.  כל מי שעבד פעם במשרד גדול, יודע, כי הפורמט הקבוע של המשרד מוטמע מראש בכל מכתב יוצא, כדי להקל על עבודת הכתבנית, וכך זה גם בלשכת מבקר המדינה.

3. כדי להשיב לי, באופן לא מכובד, כפי שיסמין יהושע השיבה לי, תוך הפרת הכללים והנהלים המחייבים, היא טרחה לשם כך... קודם היא מחקה את הפורמט הקבוע באימייל שלה, ואז השיבה לי כפי שהשיבה באופן זדוני, כפי ההנחיות הזדוניות שקיבלה מידי מפעיליה מטעם "תעשיית הרצח".

4. ולעצם האימייל הזדוני שיסמין יהושע השיבה לי:
  1. יסמין נמנעה מלציין את שמי כנמענת, ופנתה אלי באמצעות שלום רב... ובכן, 
  2. גגג 



רשומה בכתיבה.




אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.

המכובדים ב"יד ושם"

ארגון "יד ושם", מעורר בכל אחד מאתנו, ציפייה, להתנהלות באמות מוסר הגונות, בעיקר כלפי ניצולי שואה, אך בפועל מתברר, שגם הוא ארגון זה הושפט בידי "תעשיית הרצח". 
אם תגלשו באתר "יד ושם", תצטמררו מהסרטונים והתמונות שבו... אבל שום דבר לא מתכוון אל קורבנות "תעשיית הרצח", המובלים כשה לטבח ע"י יהודים במדינת ישראל בעבור בצע כסף... לגבי קורבנות אלה, ארגון יד ושם הוא עוד זרוע רצחנית של "תעשיית הרצח" שהם צריכים להיאבק בה.


מתוך האתר צילמתי את הקטע הרלוונטי מתוך "צור קשר", ולהלן הצילום:

































בתאריך: 24.3.3013 פניתי באימייל אל פרוייקט איסור שמות קורבנות השואה כדי להוסיף לרשימת הקורבנות אל סביי וסבותיי מצד אימי ואבי שנספו בשואה. להלן האימייל, מצולם בשני חלקים:





















לאחר שחלפו יותר משבועיים ולא קיבלתי כל מענה, פניתי שוב להזכיר כי אני מחכה לתשובתם. להלן צילום האימייל ששלחתי לפרוייקט כתזכורת:











הרשומה בכתיבה.








אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.

עבריינים כמדובבים בשירות המשטרה

הסרטון המובא להלן, יש בו כדי ללמד על שיטות פעילותה של "תעשיית הרצח", שכאמור, מופעלת ע"י חוקרים פרטיים שבעברם היו חוקרים במשטרה:




להלן תמללתי את הסרטון:

מבט שני

הקריינית: תחילה לשיטת המדובבים... שורה של מעשי רצח פוענחו לכאורה בישראל באמצעות המדובבים... לכאורה, מוכנס סוכן משטרתי סמוי לתאו של חשוד ומוציא ממנו הודאה בעבירה... אבל כשמתברר שהסוכן הוא עבריין, שהובטחו לו טובות הנאה ושירותי מין, וכשמתברר שיש לו מוטיבציה גדולה לגרום להפללה, נשאלת השאלה, האם המשטרה פועלת באופן מוסרי ואם החוק עומד לצידה... הנה כתבתה של טל מיכאל: עבריינים כמדובבים.
טל מיכאל: איך לקרוא לך?
המדובב במסכה: איציק (שם בדוי - אסיר לשעבר ומדובב).
טל מיכאל: מי זה איציק.
המדובב במסכה: כל פעם זה דמות אחרת, כאילו... פעם היה איציק השודד, פעם איציק הרוצח...
טל מיכאל (מקריינת):
האדם שמסתתר מאחורי המסכה, נשא עונשי מאסר ממושכים בשל סחר בסמים, בנשק, התפרצויות וניסיון רצח... אבל עד שחרורו מהכלא הוא החזיק בג'וב נוסף... איציק היה אחד המדובבים העסוקים ביותר בארץ...
המדובב במסכה: כן, היו הרבה הצלחות, אני מעריך מעל 80%.

טל מיכאל (מקריינת):
במשך 10 שנים, נכנס איציק, ויצא מהכלא לפי דרישת המשטרה. רכב שב"ס הסיע אותו למתקני המעצר ברחבי הארץ. חמוש בזהות בדויה, נהג איציק לרכוש את אמונו של שותפו לתא המעצר, כדי שיפתח את פיו ויפליל את עצמו.

חשוד (בהקלטה): ...מה? הגעת אליו הביתה?
המדובב (בהקלטה): נו...
חשוד (בהקלטה): ...הוא היה יושב שמה?
המדובב (בהקלטה): נו...
חשוד (בהקלטה): הקמתי אותו... יריתי בו... טוב?
המדובב (בהקלטה): להההההה... 

קצין משטרה בדימוס, סנ"צ ישראל אריאל, שפיתח את תורת הפעלת המדובבים
מדובבים זה תחום שהתחיל ברוסיה. זאת אומרת, הק.ג.ב. עבד בשיטה הזאת... אתה מנצל את המצוקה של המדובב, כאשר הוא נמצא בתוך התא... כשבן אדם נמצא בתא הוא חושב על כל העולם... מי דפק אותו, מי עשה לו, אני רוצה להתאבד, אני לא יכול... ויושב שם בן אדם, שנהיה החבר הכי טוב שלך, והוא מדבר אתך ונותן לך, מייעץ לך והכל, ולמעשה זה האיש שלנו... זה המדובב.

טל מיכאל(מקריינת):
החוק בארץ אוסר הרשעת אדם על סמך הודאתו בלבד, ומחייב שיהיה דבר מה נוסף להודאה. למרות זאת, מקרים כמו, רצח רים אבו גאנם, תעלומת הראשים הכרותים, הרצח במועדון הלונה ופרשת תאיר ראדה, שבה הודה ברצח רומן זדורוב, בפני שותפו לתא, המכונה, ארתור. מקרים אלו נסמכו ברובם על ההודאה בתא המעצר, וכאן המקום לעצור ולשאול, עד כמה אפשר לסמוך על הווידוי בפני מדובבים עבריינים בעלי אינטרס ברור.

ארתור, המדובב של רומן זדורוב (בהקלטה): ...תגמור עם זה, תגיד שעשית את זה וזהו... (תרגום מרוסית)
רומן זדורוב (בהקלטה): ...מחר אני אגיד להם הכל כדי שהם לא יגעו בי הרבה זמן... (תרגום מרוסית)
ארתור, המדובב של רומן זדורוב (בהקלטה): אתה מבין?... (תרגום מרוסית)
רומן זדורוב (בהקלטה): ...אני עשיתי את זה (זה נשמע לא ברור)... (תרגום מרוסית)
ארתור: ...שמע, שמע, שמע, שמע... ככל שתגמור עם זה מהר יותר, כך קל יותר יהיה לך... (תרגום מרוסית)

המדובב במסכה (איציק - שם בדוי): "...להיות מדובב צריך שיהיה לו ביצים... יש מצבים שאתה נכנס לתא ואתה צריך לעשות פוזה של... מה זה דון קורליאונה... זה כלום...


טל מיכאל(מקריינת):
באותה תקופה, שבה החל איציק לשמש כמדובב, נעצר תומר (שם בדוי) בפעם הראשונה בחשד לאלימות במשפחה...

תומר (שם בדוי): "...מחכה לי בן אדם שהביאו אותו מבית סוהר, כולו מלא קעקועים, והאדם הזה היה גדול מידות, ודיבר על כך שהוא מכיר עבריינים... והדרת כבוד היה לו מהסוהרים, והוא אומר לי מה לעשות, איך לכוון, איך לדבר עם החוקרים... אני כולי מבוהל ופתאום נופל לי בן אדם כזה, ואני שם את מבטחי בבן אדם... אני משתף אותו...".

סנגור, עו"ד דויד יפתח: "...תארי לך אותך יושבת בחדר מעצר לבד, עם איזה ראש משפחת פשע, שבא ואומר לך, תשמע, אתה עכשיו תספר לי מה היה, כי אני לא יושב סתם עם פישרים, ואז אותו בחור מספר לו, והרבה פעמים הוא גם מתרברב ומספר על דברים שהוא לא עשה, מספר על אנשים אחרים שהוא יודע שביצעו עבירות... הדברים האלה גם מוקלטים, ולא יעזור לעצור שיבוא ויגיד, רבותיי, אני סתם סיפרתי, משום שחששתי מאותו אדם, משום שרציתי לעשות עליו רושם.... בית המשפט בדרך כלל, לצערי, מאמין למדובבים.

טל מיכאל(מקריינת):
זהות המדובבים נשמרת בסוד במשטרה ובפרקליטות, ונדיר שמדובב נחשף ומכריז על עצמו בפומבי, כפי שאירע במעצרו של יחיא פרחאן, רוצח סדרתי ואנס ששימש בעבר כמדובב... פרחאן טען אז כי תפרו לו תיק, כי עמד לחשוף עדות שקר לכאורה של מדובב במשפט אחר שהתנהל באותה עת... משפטו של רומן זדורוב.

יחיא עדואן פרחאן - 2009 :
"...שזה אחד רוסי, אבל אני ידעתי, שהרוסי היה מדבר בשני קולות... גם רומן זדורוב לא רצח, והם רוצים להלביש לו תיק..."

סנגור, עו"ד ששי גז: "...תראי במי המשטרה בוחרת להיות מדובב... יש תופעה מסוכנת... תראי איזה דמות שלילית... תראי את המקרים שמייחסים לו... תראי מה הוא יכול להרשות לעצמו... ולכן זה חמור מאוד בעיניי... תאמיני לי, אם היו יודעים מי הם, כל אדם בישראל לא היה ישן טוב...".

טל מיכאל(מקריינת):
בשנותיה הראשונות, המשטרה דווקא העדיפה לסמוך על עצמה ולא על עבריינים. חוקרי המשטרה הוכנסו לתאים במסווה של פושעים, והיה גם את מיסטר איקס, אברום אגם, אזרח שכונה במשטרה: "אלוף ישראל בדיבוב חשודים".

מתוך ארכיון מבט שני - 1994:
מבט חד מגלה, שהחרדי המופיע בצילום ומוצג כאברך, איננו אלא מיסטר איקס, אברום אגם... לא פעם הסתכן אברום סיכון של ממש בתאי המעצר.

סנ"צ בדימוס, בועז גוטמן, חברו של מיסטר איקס: אברום הוא היה משמר אזרחי של המדובבים.
אייל אגם, בנו של אברהם אגם ז"ל: "...אבא שלי לא היה עבריין, ההיפך הוא הנכון... אבא שלי התחיל את הרקע החקירתי שלו... הוא היה חוקר מצ"ח... ומשם הוא התגלגל למשטרה ולשב"כ ולכל האנשים האלה... הוא, תמיד שאלו אותו, למה אתה עושה את זה?... אתה לא מקבל על זה כסף, אתה עושה את זה בהתנדבות, מה המטרה שלך?... הוא אמר, כל אחד והתחביבים שלו... לדעתי זה היה אדרנלין... זה מה שהוא אהב בעצם... זה מה שעניין אותו... ההצלחה הזאת שהוא מביא בעצם את האמת, שמוציא אותה לאור... הוא כמו שחקן בהבימה...".
אברהם אגם ז"ל - מיסטר איקס (1948 - 1998)
סנ"צ בדימוס, בועז גוטמן, חברו של מיסטר איקס: "...אפשר היה לחשוב שהוא אולי עשה מעשה מגונה באיזה ילדה, שהוא עבריין של מס הכנסה, שהוא מבריח... הוא מתאים לכל דמות שאפשר להלביש... אי אפשר להעלות על הדעת בכלל שהבן אדם הזה קשור לדבר הכי שנוא שיש על החשודים...".

טל מיכאל(מקריינת):
פרשת אבוחצירא, הפטורים מצה"ל ופרשת גיתית איזראלוב, הם רק כמה מהמקרים בהם שימש מיסטר איקס מדובב.
סנ"צ בדימוס, בועז גוטמן, חברו של מיסטר איקס:
"...אצל נאוה אלימלך למשל, הוא היה עם מישהו בתוך התא... הבן אדם הודה שהוא רצח את נאוה אלימלך... אבל אברום אמר שזה לא הרוצח... ולמעשה, אפשר לומר, שהוא הוריד את המשטרה, הוריד את היחב"ל מהחשוד, והביא את זה למבוי סתום...". 


טל מיכאל(מקריינת):
היום, כשרכזי המודיעין וקציני המדובבים מעדיפים לגייס מדובבים עבריינים ואסירים שיעשו הרבה כדי לשפר את מצבם, קשה מאוד למצוא מקרים בהם המדובב מסייע לזכות את החשוד ממנו הוא אמור לחלץ הודאה.

המדובב במסכה: "...הייתי בבית סוהר, ועמד לי חרב על הצוואר, והזמינו אותי כמו לחקירה... ובזמן הזה דיברו איתי על להיות מדובב... והסכמתי לעבוד קצת, כאילו, איך אומרים, תכה בברזל כשהוא חם... זה היה הזמן..."

קצין משטרה בדימוס, סנ"צ ישראל אריאל, שפיתח את תורת הפעלת המדובבים
"...אני מחפש אדם שהוא תלותי, ואז אני לוקח אותו, ואני בודק את העבר שלו, אני בודק בדיוק מה היה לו, מה אין לו, מי זה המשפחה שלו, מה הוא אוהב, תחביבים... אני ממש סורק אותו לעומק, לרוחב, לגובה, לצדדים... הכל אני חייב לדעת עליו... אנחנו יוצרים מצב למעשה, שהמדובב יראה את המפעיל שלו כדמות האבאית שלו, כמורה שלו, כמוביל שלו... אנחנו פשוט מנגנים על הנימים הכי עדינים אצל המדובב... גם כשהוא נמצא בבית סוהר וקורה איזה אירוע, הוא נותן לנו, משדר לנו אות מצוקה משם, ואנחנו באים ושולפים אותו... כל מה שהוא צריך הוא מבקש ממנו והוא עושה... הוא פשוט מעריץ את האיש, והוא יהיה מוכן לעשות בשבילו הכל... לפעמים אומרים, זה לא הוגן מה שאנחנועוששים בקטעים האלה... אבל זה חלק מהמקצוע....".

המדובב במסכה: "...מכניסים אותי כמו שק לבפנים... ואני קללות עם שוטרים... תשתוק!, אתה רוצח!, אימא שלך רוצחת!... ואני עונה להם... והוא רואה את התמונה הזאת... קודם כל 80% יורד לו מהספק הזה שאני לא בסדר או משהו כזה..."
טל מיכאלומה אתה מרגיש באותו רגע?
המדובב במסכה: "...אני מה שהייתי מרגיש בשורה התחתונה בזמן ההוא?... הייתי מרגיש מבסוט, כי אקבל מה שהבטיחו לי..."

טל מיכאל(מקריינת):
הסכם ההפעלה בין המדובב למשטרה כולל סכום בסיס נמוך מאוד, והבטחה לבונוס בסך אלפי שקלים אם יצטיין בתפקידו, כלומר, יחלץ הודאה. בהסכם הזה לא נמצא את טובות ההנאה, את החופשות בבית, הארוחות במסעדות, ואת ההקלות במאסר שקיבל איציק (המדובב במסכה) ברבות השנים... וגם לא נמצא את השורה התחתונה שברורה לכל מי שחוצה את הקווים: מדובר בג'וב לכל החיים.

רפ"ק בדימוס אשר הרפז, סגן ראש מפלג תשאול, ימ"ר ת"א: בתעריף, יש טובת הנאה, שהיה מקבל, או בסגירת תיק, או בזה שהיינו נותנים לו אישור להפעיל במגבלות מסוימות מקום למסאז'ים.
טל מיכאל: ואם אתה קורא לו אח"כ לדובב והוא לא רוצה?
רפ"ק בדימוס אשר הרפז, סגן ראש מפלג תשאול, ימ"ר ת"א: במידה ולא בא לו, הייתי גורם לו שיבוא לו...

המדובב במסכה: אז אתה אסיר ואתה אוכל כל הזמן ביצה וכפית גבינה ואתה יוצא ויושבים במסעדה... אתה מרגיש שונה... מביצה, אתה אוכל פתאום אנטריקוט, אני יודע?... זה כיף כזה... אבל הכיף הזה עולה יקר בסוף...




*****
קישורים:


אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.

זהבה גולן

זהבה גולן, מי מממן את חיסולה?

בינואר 2012, נפגשתי עם זהבה גולן בבנק, ברח' בן יהודה, ת"א, בעת שישבנו והמתנו לתורנו.

להלן הקישור לפרופיל של זהבה גולן בפייסבוק.

מטופחת מאוד, בחליפה מחויטת אפורה, חצאית וז'קט, שיערה הבהיר והמתולתל אסוף לאחור בקפידה... לרגע חשבתי שהיא אשת עסקים.

אך תיק הגב השחור החדש שאחזה בידה, בנוסף לתיק הנשיאה, שהיה עמוס בתוכן, עורר בי תחושה חזקה שהאישה הזו במצבי, גם היא קורבן של "תעשיית הרצח".

קורבנות הפשע השטני הזה סוחבים איתם תיק המכיל דברים חשובים, מאחר ואינם בוטחים בביתם... כל קורבן של "תעשיית הרצח" יודע שביתו אינו מבצרו ובהיעדרו נכנסים זרים לביתו ועושים בו כבשלהם.

אני עצמי מסתובבת עם עגלת קניות, עמוסה בתוכן כזה.

***

לפתע זהבה פלטה אנחת מצוקה. הפניתי ראשי לעברה, והיא הגיבה בחיוך ואמרה: "...אני עייפה ...לא ישנתי מספיק... איפה אני יכולה לישון עוד כמה שעות...".

הגבתי: "...האפשרות הראשונה שעולה על דעתי, זה פשוט לישון בבית...".

זהבה השפילה מבטה כמהרהרת, ושוב נאנחה, הביטה אלי ואמרה: "...הייתי אומרת לך משהו אבל אני חוששת שתאמרי לי שאני לא נורמלית...".

אמרתי: "...כל דבר שתגידי, לא יהיה בעיני לא נורמלי... אני יודעת, שהלא נורמלי הוא המציאות שבה אנו חיים...".


***

אז היא פתחה ואמרה לי בזהירות רבה תוך שהיא בודקת את תגובתי: "...את יודעת, אם אגיד לך שאני מפחדת לחיות בבית שלי... תאמיני לי?..."

אמרתי: "...אגיד לך, שגם אני מפחדת להיות בבית שלי..."

"זה נורא" היא אמרה, "...בכל פעם שאני חוזרת הבייתה אני מרגישה שאנשים נכנסו לבית שלי... ריססו את החדר שלי בריחות רעים... אני מוצאת בגדים שלי מוכתמים... ואני מפחדת שהם ירעילו אותי...".

שאלתי: איפה את גרה?

"...יש לי דירה שלי בבת ים..." אמרה, "...אבל שם רססו לי את הבית בחומר מדיף ריח כל כך רע עד שקיבלתי חום שנמשך כחודשיים... אז השכרתי את הבית שלי בבת-ים, ובכסף שאני מקבלת, אני שוכרת דירה בתל אביב... אבל גם כאן זה קורה לי... זו כבר הדירה השלישית שלי, ובכל דירה זה אותו דבר... איך הם יודעים איפה אני גרה?..."

פשוט מאוד, אמרתי לה... "...הם עוקבים אחרייך... הם, אלה חוקרים פרטיים, שמקבלים הרבה מאוד כסף כדי לחסל אותך... הם יודעים לא רק איפה את גרה, אלא גם עם מי את נפגשת ומה את עושה וכל צעד ושעל בחייך... והם גם אלה שמתיזים ריח רע בבית שלך... יש להם מפתח לדירה שלך...".

היא אמרה: "...מפחיד מה שאת אומרת... אני מפחדת לחזור הביתה...".


***

אמרתי לה: אני יכולה לנחש שגם היית במשטרה, והשוטרים עשו ממך צחוק.
היא הביטה בי בתדהמה ואמרה:  "...איך את יודעת?...".
אמרתי לה: אין לך מה לחפש במשטרה... המשטרה קשורה לפשע הזה. האנשים שעוקבים אחרייך ומרססים לך את הבית מתואמים עם המשטרה... אלה שקוראים לעצמם חוקרים פרטיים, מרססים לך את הבית ותפקידם של השוטרים בפשע הזה, להציגך כבלתי שפויה ולהוביל לאשפוזך בכפייה.
לרגע היא שתקה בהביטה אלי ברוב יאוש וחוסר אונים ואז אמרה כאילו לעצמה: "...אז מה אני יכולה לעשות נגד כל זה?...".
הצעתי לה, שלאחר שנסיים את הסידורים בבנק, נמשיך לדבר בבית קפה.
היא הסכימה, אך ציינה שזמנה מוגבל עד 15:00, אז היא הולכת לעבודה... וכך ישבנו בבית הקפה כשעתיים, ושמעתי מפיה סיפור לא יאמן...  לו לא הכרתי את הסיפור הזה על בשרי, לא הייתי מאמינה לה.

***

צפו בסרטון המספר את סיפורה של זהבה גולן


***
ישבנו בבית הקפה שבפינת בן יהודה-בוגרשוב, ת"א, אך השיחה לא התנהלה כפי שרציתי. חשתי שזהבה מופעלת נגדי, בהגיבה בבדיחות הדעת לשאלותיי. בהכירי את המצב הזה, שבו מפעילה "תעשיית הרצח" קורבן אחד נגד קורבן אחר, באמצעות היפנוזה וקריאת מחשבות, ידעתי שעלי להקשיב ופחות לשאול, וכך זה עבד.

זהבה סיפרה לי מיוזמתה, כי יום אחד היא קיבלה טלפון מבתה העובדת בקופ"ח מכבי, היודעת כי היא מפחדת לישון בביתה, ובתה הזמינה אותה להעביר את הלילה בביתה.
וכך סיפרה: "...הסכמתי... חשבתי שהבת שלי תארח אותי... הייתי עייפה מאוד ונורא רציתי לישון... וכשפתחתי את הדלת, נבהלתי לגלות שאף אחד לא בבית... הייתי מודאגת מאוד, אבל מרוב עייפות התארגנתי לשינה... לפתע, דפיקות בדלת... חשבתי שהבת שלי חזרה, אז פתחתי את הדלת בלי לשאול מי זה... ונבהלתי כשנכנסו בלי שהזמנתי אותם, אנשים בליווי שוטרים שהודיעו לי שאני חייבת ללכת אתם... הייתי עייפה נורא, רציתי רק לישון, אבל לא הייתה לי ברירה... הלכתי אתם... אני יודעת שהבת שלי שעובדת ב"מכבי", ארגנה לי את כל זה, כי היא רוצה להשתלט על הכסף שלי... אבא שלי מת ברחוב כהומלס... והבת שלי רוצה שגם זה יהיה הסוף שלי...".

אמרתי לה: אני ואת נפלנו קורבן לאותו פשע אכזרי... הפשע הזה משתלט על ילדים והופך אותם לרוצחים... את מגדלת ילדים, משקיעה בהם ומקווה לרוות מהם נחת כשיגדלו, ואז מתברר לך שהילדים שלך גדלו להיות רוצחים שפלים, שלא מעניין אותם אימא, רק הכסף שלך... את חייבת להיזהר מהבנות שלך, כי הן האויב הגדול ביותר שלך... עד שלא ירוששו אותך ויזרקו אותך לרחוב בלי כלום, הן לא תירגענה... אני סקרנית לדעת איך הסתיימה החטיפה הזאת שהבת שלך ארגנה לך?


רשומה בכתיבה







***
אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.

אחותי ציפי ואני בתמונות

בתמונה - מימין, אחותי ציפי ואני משמאל, בביתנו בלוד, ברח' ל"ל (החשמונאים) מס' 7.
הגדר מפח שברקע, הפרידה בין החצר שלנו לחצר של השכנים הערבים. יום אחד התמוטטה הגדר ולא נבנתה מחדש. כך חיינו, משפחה ערבית ויהודית בחצר משותפת, כשכל אחד בטריטוריה שלו.
























אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.